מאמר | אסטרטגיה מנצחת לרכיב המניות

 

מעוניינים להשקיע במדד מניות ולהשיג עליו תשואה עודפת? הרשו לנו להציע לכם אסטרטגיית השקעה ייחודית לרכיב המניות

​אחד ה”ויכוחים” הניצחים בעולם ההשקעות מתקיים בין המשקיעים שפועלים באופן אקטיבי בתיק ההשקעות שלהם לבין אלו שמעדיפים להיצמד למדדים או לאסטרטגיית השקעה קבועה ולא לזוז מהם.
סביר להניח שדיון זה לעולם לא יסתיים בהכרעה ברורה, מהסיבה הפשוטה שלכל אחת מהגישות הללו ישנם יתרונות וחסרונות. עם זאת, למה לא לנסות וליהנות מהטוּב של שני העולמות? לאורך השנים, נוצרו מספר פתרונות שמשלבים את היתרונות של ההשקעה האקטיבית והפסיבית יחדיו באסטרטגיה אחת.
אחד המעניינים שבהם הוא אסטרטגיית “מניות פלוס” StocksPLUS)) של גוף ההשקעות PIMCO . אמנם ענק ההשקעות האמריקני, שמנהל נכסים בהיקף של כ 2- טריליון מזוהה בנוף הפיננסי כמומחה בתחום אגרות החוב ומייסדו, ביל גרוס, אף זכה לכינוי מלך האג”ח, אולם חשוב להדגיש כי גם בתחום המניות רשם PIMCO הצלחות רבות.
האחרונה שבהן היא הזכייה בתואר “מנהל קרנות המניות בשווי שוק גבוה  Large Cap) ) הטוב בארה”ב” מטעם סוכנות דירוג הקרנות Lipper , זו הפעם הרביעית ברציפות. בין הקרנות שזיכו את PIMCO בתואר היוקרתי בולטות שלוש קרנות שמבוססות על אסטרטגיית השקעה ייחודית לחשיפה למניות, המכונה כאמור “מניות פלוס”.

תוסיפו פלוס למניות שלכם

אסטרטגיית “מניות פלוס” מבוססת על השקעה פסיבית במדדי מניות נבחרים, תוך שימוש בנגזרים פיננסים לצורך יצירת החשיפה למדדים. פעילות זו דורשת מהמשקיע להקצות סכום כסף קטן יחסית לפוזיציית ההשקעה שלו, כך שאת יתרת הסכום ניתן להשקיע באופן אקטיבי בניירות ערך סולידיים. רכיב זה באסטרטגיה, מהווה את ה”פלוס” אשר עשוי לאפשר עפ”י רב ליצור תשואה עודפת על פני השקעה ישירה באותו מדד מניות.
חשוב לזכור כי ההשקעה במדדי מניות תוך שימוש בנגזרים, כגון חוזים עתידיים וחוזי “החלף” (swap ), מבוססת על העיקרון שבו המשקיע בחוזה (צד ה”לונג”) נוטל למעשה הלוואה מהצד השני בעסקה על מנת לרכוש ממנו את נכס הבסיס (מדד המניות) בתאריך עתידי מוגדר. בתום תקופת ההשקעה בנגזר הספציפי(אותו חוזה עתידי המתואר לעיל), יקבל המשקיע את השינוי נטו בנכס הבסיס, ובתמורה ישלם ריבית על משך החוזה. למשל, השקעה בחוזה על מדד S&P 500 לתקופה של חודש, תזכה את המשקיע בתשואה נטו של המדד בסיכום החודש, בקיזוז הריבית הבין-בנקאית המקובלת לתקופה זו.
לאור העובדה כי פתיחת החוזה, כלומר תחילת ההשקעה/פוזיציה, אינה כרוכה בהעברת מזומן מהמשקיע לצד השני לעסקה, גורמת למצב שבו המשקיע נותר עם סכום הכסף הנזיל המיועד ליצירת הפוזיציה. במצב זה, אם יצליח להשיג על סכום זה תשואה עודפת מעל הריבית שנקובה בחוזה, המשמעות הפרקטית היא שהמשקיע הצליח “להכות” את מדד המניות שאליו נחשף.
כידוע, סביבת הריביות בעולם המערבי נמצאת כיום בשפל היסטורי, ולכן גם הריביות הנקובות בנגזרים נושקות לרמה אפסית. בשלב זה, נכנס לפעולה המרכיב האקטיבי באסטרטגיית “מניות פלוס” - ההשקעה באגרות חוב.
שימו לב כי האתגר המרכזי באסטרטגיית ההשקעה הנ”ל, הוא
לבנות תמהיל אג”ח שעשוי להשיג לאורך זמן תוספת תשואה על ריבית חסרת סיכון. זאת, בניגוד למרבית תיקי אגרות חוב שמטרתם להשיג תשואה עודפת על מדד אג”ח כללי כלשהו. מכאן, שעל המשקיע להתמקד בהשקעה באגרות חוב במח”מ קצר עד בינוני בלבד כדי לא לחשוף את הפוזיציה שיצר לסיכון ריבית משמעותי.
מעבר למגבלת המח”מ שיש לבצע במסגרת האסטרטגיה, ניתן לשלב אג”ח ממשלתיות לצד קונצרניות על מנת ליצור תמהיל השקעות מגוון שעשוי לאפשר להגדיל את פוטנציאל התשואה של האסטרטגיה שיצרנו.
נשאלת השאלה האם השקעת הכספים הנזילים שמשמשים כבטחונות לחוזה על מדד המניות באגרות חוב אינה מגדילה את הסיכון בתיק ביחס לפוזיציה של מניות ומזומן בלבד. שכן ייתכן תרחיש שבו תהיה עליית תשואות בשוק האג”ח ומחירי אגרות החוב ירדו. אין ספק כי השקעה באג”ח מכניסה למשוואה סיכון ריבית שלא ניתן להתעלם ממנו, אולם ניהול אקטיבי של רכיב האג”ח עשוי לייצר, לאורך זמן, תשואה חיובית ועודפת על פני ריבית חסרת סיכון.
בהחלט צפויות מדי פעם תקופות שבהן אסטרטגיה זו תייצר הפסדי
הון באג”ח ותגרע חלק מהתשואה שהושגה במניות, אולם יש לזכור כי תיק השקעות שמורכב ממניות יחד עם אג”ח ממשלתיות הוא לרוב בעל סטיית תקן נמוכה יותר מתיק הכולל מניות בלבד.
הקרנות של PIMCO שמיישמות את אסטרטגיית “מניות פלוס” מוכיחות, כי במבחן התוצאה אסטרטגיה זו מייצרת עודף תשואה על מדד המניות וברמת תנודתיות נמוכה יותר מהשקעה במדד בלבד.

הזדמנות למשקיע הישראלי

המשקיעים הישראלים במניות בחו”ל מבצעים את ההשקעה בשתי דרכים מרכזיות: רכישה ישירה של מניות בשווקים בחו”ל או השקעה במוצרי מדד כגון תעודות סל, ETF וחוזים על מדדי מניות בחו”ל.
חלק מהמשקיעים שלא מעוניינים בחשיפה למט”ח, אלא רק לנכס הבסיס, פועלים לנטרל את החשיפה המטבעית בדרכים שונות, כגון ביצוע עסקת “החלף” לשערי חליפין או השקעה במכשיר השקעה מגודר מט”ח. אפשרות נוספת היא השקעה בחוזה עתידי. באופן זה, המשקיע למעשה נוטל הלוואה במטבע חוץ לתקופת החוזה ובמקביל חשוף למדד המניות הזר שנקוב באותו מטבע. לכן, חשיפת המט”ח למשקיע הישראלי מצטמצמת למינימום, וככל שישקיע את סכום הכסף הנזיל העומד לרשותו בפוזיציה בהשקעה שתניב לו ריבית גבוהה יותר מהריבית המט”חית הנקובה בחוזה, הוא עשוי ליהנות מתוספת התשואה הודות לפערי המטבע.
זה המצב שמתקיים כיום בהשקעה בחוזים נקובי דולר, יורו, ין יפני ועוד. לאור העובדה כי ריבית בנק ישראל גבוהה מהריבית על מטבעות אלו, עשוי המשקיע הישראלי לזכות בתוספת תשואה בגין פער הריביות לטובת ישראל. בנוסף, התשואות בשוק האג”ח בישראל כיום, גבוהות באופן מהותי בהשוואה לשוקי האג”ח בארה”ב ובאירופה.
לפיכך, משקיע בישראל שיישם את אסטרטגיית “מניות פלוס”
על מדד מניות בחו”ל ובמקביל ישקיע את הכספים בתמהיל של
אגרות חוב בשוק המקומי, צפוי ליהנות לאורך זמן מתוספת תשואה
משמעותית ביחס להשקעה במדד המניות בלבד.

f