מאמר | אבטחת תיק ההשקעות

 

מצ’רלס פונזי ועד ברנרד מאדוף לא חסרו נוכלים שתרו אחר הוצאת כספי משקיעים במרמה. מעשי מרמה וזיוף אינם שכיחים בשוק ההון וגם חברות ותאגידים מסחריים אינם חסינים מהם.

מה ניתן ללמוד מהונאות ותרמיות שבוצעו בעבר, כיצד ניתן להיזהר והאם משקיעים יכולים להיות בטוחים שהכסף שלהם באמת מושקע באופן שבחרו?​

 

משחר ההיסטוריה המפגש בין כסף ובני אדם הוליד לא אחת מעשי מרמה ומעילה. כפי שלא ניתן למנוע לחלוטין פשיעה ברחובות כך גם חייבים להשלים עם קיום מקרי הונאה ותרמית בעולמנו. מאידך, זה לא אומר בהכרח שאנו לא מסוגלים לבצע פעולות שיפחיתו את הסיכון שלנו להיפגע ממעשים אלו. לצורך כך נתמקד במאמר זה בהונאות בתחום הפיננסי ובמעשי מרמה בתאגידים.

המעניינת והמדוברת מכל ההונאות הפיננסית בהיסטוריה המודרנית רשומה על שמו של ברנרד מאדוף. קצת היסטוריה; דרכו של מאדוף בשוק ההון החלה ב 1960- , כאשר הקים את חברת Bernard L. Madoff Investment Securities - חברה למסחר בניירות ערך. מאדוף ייסד את החברה בהשקעת הון עצמי של 5,000 דולר בלבד. על מנת להתחרות ברצפת המסחר של ניו יורק מול חברי בורסת NYSE החלה החברה להשתמש במערכות מסחר אלקטרוניות שבידלו אותה ממתחרותיה. אותה טכנולוגיה שבה השתמשה, עזרה לפתח את “מערכת השערים האוטומטית של האגודה הלאומית לסוחרי ניירות ערך” - NASDAQ . הפירמה בלטה במחזורי המסחר שלה בניירות ערך ובנקודה מסוימת אף התברגה בראש עושי השוק בבורסת נאסד”ק. מאדוף זכה לשמש כיו”ר דירקטריון הבורסה וכיו”ר מועצת המנהלים.

בראשית שנות ה 90- הרחיב מאדוף את פעילות החברה לתחום ההשקעות. הצלחתו של מאדוף, והכבוד הרב שרחשו לו בוול סטריט ובקרב עשירי אמריקה הביאו לתור ארוך של משקיעים שהסתרכו אחר “קרן ההשקעות” בניהולו וביקשו להעביר אליו כספים. בשל הביקוש העצום לקרן הוקמו קרנות ייעודיות של גופים שביקשו לשווק את הקרן וחלק ארי מתוך אותם 50 מיליארד דולר שהושקעו במאדוף זרמו דרכן. מאדוף, שעסק בפילונטרופיה ותרם סכומים נכבדים מ”הכנסותיו”, זכה לכינוי “האג”ח היהודי”, בשל התשואה החיובית העקבית שהניבה הקרן - בין 8% ל 10%- בשנה. במשך 16 שנים הקרן רשמה רק 13 חודשים שלילים וגם בהם ירידה חודשית מינורית של מספר עשיריות האחוז.

בראשית שנות ה 90- הרחיב מאדוף את פעילות החברה לתחום ההשקעות. הצלחתו של מאדוף, והכבוד הרב שרחשו לו בוול סטריט ובקרב עשירי אמריקה הביאו לתור ארוך של משקיעים שהסתרכו אחר “קרן ההשקעות” בניהולו וביקשו להעביר אליו כספים. בשל הביקוש העצום לקרן הוקמו קרנות ייעודיות של גופים שביקשו לשווק את הקרן וחלק ארי מתוך אותם 50 מיליארד דולר שהושקעו במאדוף זרמו דרכן. מאדוף, שעסק בפילונטרופיה ותרם סכומים נכבדים מ”הכנסותיו”, זכה לכינוי “האג”ח היהודי”, בשל התשואה החיובית העקבית שהניבה הקרן - בין 8% ל 10%- בשנה. במשך 16 שנים הקרן רשמה רק 13 חודשים שלילים וגם בהם ירידה חודשית מינורית של מספר עשיריות האחוז.

ביצועי ההשקעות של מאדוף.png
הסוף ידוע - ב 11- בדצמבר 2008 , הוא נעצר והודה בהונאה הגדולה בהיסטוריה. כאשר החלו לחקור את הפרשה גילו פרט מעניין מאוד - הרשות לני”ע האמריקאית (SEC) כלל לא בדקה את פעילות הקרן במשך כל תקופת פעילותה! היעדר פיקוח רגולטורי, ובנוסף, בקרה אפסית על פעילות המנהל מצד רו”ח המבקר, נאמן הקרן ואף הגופים המשווקים, תרמו באופן ניכר להיקף הבלתי נתפס של התרמית

השקעה מפוכחת היא השקעה מפוקחת

התוצאה הישירה של תרמית מאדוף הייתה פגיעה במשקיעים שספגו הפסדים כואבים, בקרנות רבות ומוסדות צדקה שנסגרו. כמו כן, ההונאה גרמה לנזק עצום למוניטין של תעשיית הגידור וגם לגופים הפיננסיים ששיווקו את הקרנות שהשקיעו במאדוף. אחד הטיעונים המרכזיים בעד קרנות של קרנות גידור - פיזור הסיכון השיטתי שיש בקרן גידור בודדת, לא עמד הפעם במבחן. הסיבה - קרנות רבות השקיעו סכומים גבוהים מנכסי הקרן במאדוף ובנפילתו נחשפו במערומיהן.

אחת ההשלכות של המשבר הפיננסי היא הפחתה בהיקף ההשקעות באפיקים לא מפוקחים. על מנת למזער את הסיכון לתרמיות בעתיד, על המשקיעים ליישם את העקרונות הבאים:

בבואם לבחון השקעות אלטרנטיביות: השקעה בקרנות בעלות אסטרטגיה ברורה וניתנת להבנה ובחינה, השקעה בודדת צריכה להיות מזערית יחסית לתיק ההשקעות ועדיפות לקרנות עם נזילות חודשית שאינן נעולות למשיכות ( Lockups ). בנוסף, מומלץ לדרוש מקרן ההשקעות מסמכים משפטיים ודוחות כספיים ממשרד רו”ח מוכר, בד”כ פירמת .Big Four

בסופו של דבר, גם יישום מלא של עקרונות ההשקעה באפיקים לא סחירים אינה ערובה למניעת תרמיות והונאות בהשקעות. פיזור ההשקעות, נקיטת זהירות משנה וחשוב מכל - הפעלת שיקול דעת - יצמצמו בהרבה את הסיכוי שההונאה הבאה במגזר הפיננסי תפגע בתיק ההשקעות שלכם.

תרמיות מבוצעות לרוב בחברות

הונאות אינן בחזקת התעשייה הפיננסית בלבד - למעשה מרביתן מבוצעות בחברות ותאגידים עסקיים. לא צריך ללכת רחוק בספרי ההיסטוריה למציאת דוגמאות;

המוכרת שבהם התרחשה באנרון, שהייתה אחד התאגידים המובילים בארה”ב ובשיאה דיווחה על הכנסות של 100 מיליארד דולר והתרסקה בשל תעלולים חשבונאים שביצעו בכיריה. על מנת להציג צמיחה גבוהה ככל היותר ולקדם את מעמדו, התרחב התאגיד לתחומי פעילות נוספים כגון פלדה, תקשורת ונגזרים פיננסים. החברה פעלה רבות בנגזרות על מזג האוויר ועל מוצרי אנרגיה. על מנת להתגבר על שריפת המזומנים וההפסדים שצברה, השתמשה החברה במהלכים פיננסיים יצירתיים כדי לפתור את בעיית הנזילות והקימה “ישויות הון חוץ-מאזניות” להפרדת הנכסים הבעייתיים ממאזנה.

חשדות שהתעוררו במהלך שנת 2001 הביאו לפתיחת חקירת הרשות לניירות ערך האמריקאית. מרגע גילוי ההונאה החל מגדל הקלפים להתמוטט. לא עבר זמן רב ובדצמבר 2001 ביקשו נציגי התאגיד מבית המשפט הגנה מפני נושים במסגרת הליכי פשיטת רגל (Chapter 11 ). תוצאה נוספת של הפרשה היה פירוקה של פירמת רו”ח של אנרון - ארתור אנדרסן, שהואשמה בכך שלא מנעה במשך תקופה ארוכה את ביצוע המניפולציות בדוחות החברה. עד הפרשה דורגה ארתור אנדרסן בין חמשת פירמות רואי החשבון הגדולות והמובילות בעולם.

גורם מרכזי להונאות בחברות הוא הלחץ הנובע מציפיות שוק ההון לגידול מתמיד במכירות וברווחיות. בפרשת וורלדקום, שבה נופחו הדוחות הכספיים בצורה מופרזת עד לרגע קריסתה, ביטא מנכ”ל התאגיד, ברנרד אברס, את הלחץ בדרישתו מסמנכ”ל הכספים “להשיג את המספרים שוול סטריט מצפה להם!”. במילים אחרות, ביקש לייפות את הדוחות הכספיים של החברה.

כיצד ניתן להילחם בתופעה?

ראשית, חשוב להכיר בעובדה שתופעת ההונאות והמעילות לא תיעלם מהנוף הפיננסי. מובן שהרחבת הרגולציה והוספת גורמי פיקוח וביקורת יתרמו לצמצום התופעה. בכל מקרה, מיצוי הדין עם אלו שסרחו ומעלו בתפקידם הוא מעשה הכרחי, אך הפקת לקחים לבל ישנה מקרה דומה בעתיד היא משימה חשובה יותר.

בהשקעה במניות ואגרות חוב, יש דרך פשוטה לצמצם את הסיכון הספציפי של חברה - לפזר את התיק על פני מספר רב של ניירות ערך, או באמצעות השקעה בקרנות נאמנות או תעודות סל.

בהשקעה באפיקים שאינם תחת פיקוח מחמיר, חייבים לנקוט זהירות משנה בבחירת מנהל ההשקעות או המכשיר הפיננסי, ולהבין לעומק את הסיכונים הטמונים בהשקעה. דבר אחרון, מומלץ לבחון את ביצועי ההשקעה על פני התקופה ולזכור היטב את המשפט המפורסם:
“If something looks too good to be true - it’s probably not true!”

f