מאמר | הצדדים החיוביים של האפס

 

פתרון השקעה חדש הגיע לאחרונה לבורסה המקומית - אגרת חוב מסוג זירו קופון ( Zero Coupon  ), אשר מאפשרת למשקיעים לצמצם עלויות מסחר ותשלומי מיסוי בהשוואה לאגרות חוב “רגילות”?

​המשקיעים בשוק ההון המקומי נהנים זה למעלה מעשור מפריחה משמעותית בתחום מכשירי ההשקעה. בשנים האחרונות הוקמו קרנות נאמנות רבות שמתמחות במגוון רחב של אפיקי השקעה, הונפקו תעודות סל חדשות על מבחר מדדי מניות, אגרות חוב וסחורות בארץ ובעולם, ובנוסף, נוספו להיצע המוצרים בבורסה גזרים כדוגמת אופציות על מניות בודדות וחוזים על אגרות חוב ממשלתיות.

לעומת זאת, בנכסי הבסיס עצמם אין כמעט בשורה של חדשנות. אם כבר, היצע ניירות הערך בבורסה רק הולך ומדלדל, בעיקר בשל ההכבדה ברגולציה והירידה החדה במחזורי המסחר.

ואולם, בחודש שעבר התוודענו לניצוץ של חדשנות מוצרית בתחום ניירות הערך. מדובר בהנפקת אגרות חוב שביצע בנק מזרחי טפחות, בו הציע לראשונה בישראל אג”ח צמודה למדד מסוג זירו קופון( Zero Coupon ). מדובר בסדרה מס’ 36 .

לנייר ערך מסוג זה יתרונות ייחודיים, בעיקר עבור משקיעים פרטיים וכעת נתמקד בהם.

איפה הריבית?

כפי שכולכם מכירים, חלק ניכר מאגרות החוב הממשלתיות והקונצרניות, גם בארץ וגם בעולם, משלמות במהלך חיי ההשקעה ריבית תקופתית וקבועה מראש אשר מכונה “קופון” (כינוי זה ניתן לפני למעלה מ 100- שנה, בשל העובדה שמחזיקי אג”ח היו מגיעים מדי תקופה לסניף הדואר או הבנק הקרוב לביתם ומזדכים על הקופון תמורת קבלת מזומן).

בניגוד לאג”ח שמשלמת ריבית שוטפת, אגרת חוב מסוג זירו קופון אינה משלמת ריבית תקופתית אלא תשלום אחד בלבד בתום חיי האג”ח. בשל כך, איגרות חוב מסוג זה מונפקות בניכיון, כלומר, במחיר נמוך מהערך הנקוב של האגרת אשר יתקבל בסוף תקופת ההשקעה (לרוב, ערך של 100 ).

הדוגמה הנפוצה ביותר לסוג אג”ח זו היא המק”מ. במרבית המקרים, מק”מ מונפק לתקופה של שנה כאשר הפער בין מחיר ההנפקה לבין הערך הנקוב ( 100 תמיד) מהווה את הריבית השנתית שהמשקיעים יזכו לקבל.

מנגנון חישוב זה תקף גם לאג”ח זירו קופון, בו ניתן לחשב בכל רגע נתון את הריבית השנתית הגלומה באגרת החוב באמצעות חלוקת הערך הנקוב במחיר האגרת כיום. לדוגמה, אם רכשנו אג”ח לא צמודה לפירעון בעוד 5 שנים במחיר של 80 אגורות ליחידה, נזכה לקבל ריבית מצרפית של 25% בתום תקופת ההשקעה, שמגלמת ריבית ממוצעת של 5% בשנה. כאמור, מנגנון חישוב הריבית באג”ח זירו קופון הוא פשוט לעין שיעור בהשוואה לאגרות חוב “רגילות”.

יתרון מס חשוב

מעבר לפשטות, יתרון נוסף וחשוב הוא מנגנון המיסוי. כידוע, תקבולים המתקבלים מהחזקת ני”ע מחויבים במס שנע בין 15% עבור נכסים לא צמודים ו 25%- עבור נכסים ריאליים כגון אג”ח צמודות למדד, קרנות נאמנות, תעודות סל ומניות.

מכאן, שהחזקת אגרת חוב “רגילה” מייצרת עבור המשקיע הפרטי אירוע מס בכל תשלום ריבית תקופתית, אם ברמה החודשית, הרבעונית או השנתית. למעשה, מדובר בהקדמת תשלומי המס, פעולה שמקטינה את אפקט הריבית-דריבית עבור המשקיע. יתרה מכך, לאור העובדה שרוב הציבור הישראלי אינו נדרש ולפיכך אינו נוהג, להגיש דו”חות למס הכנסה, חלק ניכר מהמשקיעים בארץ משלמים בפועל מס עודף על השקעותיהם בבורסה.

אם ניקח לדוגמה משקיע פרטי שרכש אג”ח לא צמודה לפירעון בעוד 3 שנים שמשלמת קופון שנתי של 5% במחיר של 106 (המגלמת תשואה לפדיון של 3% לשנה), אזי אותו משקיע יפרד מדי שנה מ 0.75%- לטובת מס הכנסה )מס נומינלי בשיעור של 15% ( ויקבל נטו 4.25% . אולם, במועד הפירעון, יקבל המשקיע את הערך הנקוב של האגרת - 100 בתוספת הקופון. שימו לב כי לאור העובדה שהמשקיע רכש את האגרת במחיר 106 ובמועד הפדיון קיבל בחזרה רק 100 , נוצר לו הפסד הון. כאמור, הבעיה היא שמרבית המשקיעים אינם מגישים דו”ח כספי ולכן הפסד ההון עלול לרדת לטימיון.

יתרון נוסף ומהותי לאג”ח זירו קופון ביחס לאגרות חוב “רגילות” נובע מהפחתת עלויות המסחר למשקיע, זאת לאור היעדר הצורך למחזר את הקופונים המתקבלים, כפי שנדרש לבצע באגרות חוב שמשלמות ריבית תקופתית.

לסיכום, אמנם אגרות חוב מסוג זירו קופון אינן נפוצות בעולם ההשקעות, אולם, אלו שכן קיימות, מציעות לציבור המשקיעים אפשרות השקעה פשוטה ונוחה תוך צמצום עלויות המסחר ותשלומי המיסוי בהשוואה למרבית אגרות החוב האחרות בבורסה.

f