מאמר | הכנסה קבועה בגיל פרישה

 

היציאה לגמלאות מהווה צומת החלטה מרכזי בנוגע לאופן מימון תקופת גיל הזהב. אלו רבדי חיסכון עומדים כיום בפני הפורשים מעבודה, מהן החלופות השונות ליצירת הכנסה חודשית קבועה בגיל פרישה והאם קיים פתרון יעיל ונוח למימון צרכי הגמלאי?

​אחד הנושאים המהותיים שנכנסו לתודעה של החוסך הישראלי בשנים האחרונות הוא חשיבותו של החיסכון הפנסיוני. העלייה המתמדת בתוחלת החיים, כ 4- חודשים לשנה החל משנת 1970 , בשילוב הרצון לשמור ואף להעלות את רמת החיים מעת לעת, מחייבים אותנו לחסוך לטווח ארוך כבר מגיל צעיר יחסית

את האפשרויות השונות לעמידה ביעדי החיסכון הפנסיוני נשאיר לדיון אחר, הפעם נתמקד דווקא בעמיתים שכבר הגיעו לגיל פרישה. עבורם, עצם המעבר מחיי עבודה לשלב הגמלאות דורש קבלת החלטות חשובות בנוגע לאופן המימון של תקופת גיל הזהב. בניגוד לשלב החיים הקודם בו נהנו מהכנסה אקטיבית אגב מקום עבודה או ניהול עסק, בתקופת הגמלאות אדם נסמך בעיקר על מקורות הכנסה פסיביים בתוספת נכסים נוספים שצבר במהלך חייו כדוגמת נכסי נדל”ן וחיסכון פיננסי נזיל.

כריות ביטחון לעת זקנה

בפני אותו עמית שפרש מעבודה, עומדים כיום מספר רבדי חיסכון אשר אמורים לשמש את צרכיו השוטפים והעתידיים; הרובד הבסיסי ביותר הוא קצבת הביטוח הלאומי שלה זכאי כל מי שהגיע לגיל פרישה )גיל 67 לגבר, 62 לאישה( והיה תושב המדינה למעלה מ 10- שנים, ללא קשר להכנסתו. נציין כי שיעור קצבת הביטוח הלאומי בישראל הינו כיום מהנמוכים בעולם המערבי – קצת יותר מ 20%- מהשכר הממוצע במשק. הרובד הבא נסמך על צו ההרחבה לפנסיה חובה, שהחלתו אמורה להבטיח לכל פנסיונר בארץ קצבה בסיסית מינימאלית.

בימינו, הרבדים הפנסיוניים של רבים מהגמלאים בארץ מבוססים על קצבת הביטוח הלאומי בתוספת פנסיה תקציבית או רגילה, או לחילופין הבטחת הכנסה מהמדינה. מאחר ותוחלת החיים במדינות המערב עולה בהתמדה בשל עלייה באיכות החיים ובתנאים הסניטאריים, התפתחות במחקר הרפואי ועלייה במודעות לבריאות, המשמעות היא שמשך תקופת הגמלאות ארוך יותר. כתוצאה מכך, העלות לשמירה על רמת החיים שהורגלנו אליה גבוהה יותר כיום, ולכן יש צורך בחיסכון משמעותי יותר מבעבר.

רבדי החיסכון לגיל פרישה

 

מקור: פסגות בית השקעות

ואכן, בפועל חלק גדול מהאוכלוסייה בישראל מגיע לגיל הזהב מצויד באמצעים פיננסיים מעבר ל 2- הרבדים הבסיסיים. רובד חיסכון נפוץ אצל ישראלים רבים הוא בגדר חיסכון פנסיוני נוסף: קופות גמל, קרנות השתלמות וביטוחי מנהלים בסכומים שנעים בין עשרות אלפי ש”ח לבין מאות אלפים לחוסך.

מעבר לכך, לא מעט פנסיונרים מחזיקים גם בשכבות ביטחון נוספות - חסכונות פיננסיים, ירושות ונכסי נדל”ן. בשלב זה נציין כי אין ספק שביתו הפרטי של הגמלאי חייב לשמש אותו במישור הפיננסי רק במקרים קיצוניים. אולם, בנוגע ליתר החיסכון הפיננסי הנזיל, אותם פיקדונות, תוכניות חיסכון והשקעות, רצוי שיקבלו עדיפות כמקורות מימון על פני החיסכון הפנסיוני הנוסף שמכיל הטבות מס ייחודיות עבור החוסך.

האפשרויות של עמיתים בגיל פרישה

נחזור לאותו צומת החלטה גורלי של עמית בעת יציאתו לגמלאות, אשר בו עליו להחליט כיצד לממן את חייו בשנים הבאות. דרך שכיחה היא משיכת כספי החיסכון הפנסיוני אל חשבון הבנק של העמית. בהנחה שהמשיכה נעשית כדין (הקופה נזילה), העמית יהנה ממלוא הטבות המס שנצברו לזכותו לאורך השנים. במבט ראשון, מצב זה מציב בפניו יתרון בולט - הוא רשאי לעשות עם כספו כרצונו: להשקיע באפיקים שבהם הוא חפץ ולמשוך כספים בעת שיבחר בכך.

יחד עם זאת, מצב זה טומן גם חיסרון בולט לא פחות - האם יצליח לנהל את כספו באופן שיהלום את צרכיו? וחשוב מכך - האם לא יתפתה להשתמש בחיסכון למטרות צריכה מיידיות, החלפת רכב או מימון אירוע משפחתי גדול? על אף הגמישות הרבה שמתאפשרת לחוסך, מדובר בפתח מסוכן לשחיקה מהירה של כספי החיסכון שלו.

פרט לכך, חשוב להדגיש כי משיכת הכספים אל מחוץ למעטפת החיסכון הפנסיוני תחייב את החוסך במס בגין הכנסות עתידיות מריבית ורווחי הון. לפיכך, חשוב לשקול היטב אפשרות זו ולהבין לעומק את משמעויותיה מאחר וברגע שנבחרה, אין דרך חזרה. חלופה נוספת היא יצירת הכנסה חודשית באמצעות משיכה קבועה מהחיסכון הפנסיוני (עבור כספים שהופקדו לקופת גמל למטרת חיסכון הוני – לפני 1.1.2008 ) - פעולה המכונה אנונה. הרעיון הוא לשלב בין קבלת הכנסה חודשית נוספת לבין שימור הטבות המס הייחודיות באפיקי החיסכון לטווח ארוך ולגמישות בהשקעות בהתאם לבחירת העמית.

כיצד מוציאים חלופה זו לפועל? באמצעות ביצוע הוראת קבע הפוכה. כלומר, העמית נדרש להורות למנהל קופת הגמל להעביר בכל חודש סכום קבוע לחשבון הבנק שלו. יתרת הצבירה העומדת לרשותו בקופה ממשיכה להיות מושקעת לפי המסלול שבו בחר והוא יוסיף ליהנות מהטבות המס שהמדינה מעניקה בגין החיסכון. את גובה המשיכה החודשית יש לקבוע על פי צרכיו השוטפים של העמית. כמובן שככל שקרן ההשקעה קטנה יותר, כך הכספים בה יספיקו לתקופה קצרה יותר.

חשוב להדגיש כי משיכה מדורגת חודשית מבטיחה שימוש מבוקר יותר בכספי החיסכון. בנוסף, נכון להיום, מתאפשר לחוסך להמשיך ליהנות מהתשואה הגלומה בתיק החיסכון לטווח ארוך, זאת בניגוד למצב בו הכספים שוכבים בעו”ש או בפיקדון עם ריבית מזערית. יתרונות נוספים למממשים חלופה זו הם הבטחת המשך הטבות המס הייחודיות בקופת הגמל, ושמירה על האופציה למשוך את יתרת הצבירה בבת אחת במידת הצורך.

אמנם תקופת הגמלאות מאופיינת בעיקר על הישענות של הכנסות פסיביות, אך אין המשמעות שהעמית נדרש לנקוט בגישה דפנסיבית מאוד בהשקעותיו. מאחר ותוחלת החיים בישראל עומדת כיום על כ- 79 שנים לגבר וכ 82- לאישה, תקופת הגמלאות הממוצעת בישראל הינה 14 שנים. מדובר בתקופה ארוכה שבה יש מקום גם לרכיבי סיכון כגון מניות בקופה, אשר יאפשרו להגדיל את פוטנציאל הרווחים בה ובמקביל את גובה החיסכון העומד לרשות הגמלאי.

לפיכך, קיימת אפשרות לפצל בין מסלולי החיסכון הפנסיוני על מנת למתוח את משך התקופה שבה יוכל לשמש את החוסך. הדרך הנפוצה היא שינוי מסלול ההשקעה בקופת הגמל ע”י העברת חלק מהחיסכון בקופת הגמל למסלול סולידי במהותו - אג”ח או טווח קצר – למימון אותם צרכים שוטפים שימשכו באמצעות הוראת הקבע ההפוכה במהלך חמש השנים הבאות. את היתרה, שאמורה להוות עתודה לעת הצורך ולשמש את הפנסיונר בשלב מאוחר יותר, ניתן להשקיע במסלול בעל פוטנציאל צמיחה בטווח ארוך - מסלול כללי או אף מנייתי.

בסופו של דבר, תכנון הקצאת החיסכון בגיל פרישה היא משימה מרכזית עבור כל גמלאי, שמעוניין לקיים רמת חיים בהתאם להרגליו ולצרכיו. יצירת הכנסה חודשית קבועה מתוך החיסכון הפנסיוני הקיים עשויה להוות פתרון יעיל ונוח לכך.

f