מאמר | בניית תיק אג”ח קונצרני אופטימלי

 

כיצד מרכיבים באופן אופטימלי את הרכיב הקונצרני בתיק ההשקעות? איך מפחיתים את סיכון האשראי ומגדילים את פוטנציאל התשואה באפיק?

בחלוף השנים האחרונות הפכו איגרות החוב הקונצרניות לנכס צאן ברזל בכל תיק השקעות ישראלי. אפיק ההשקעה הקונצרני מאפשר למשקיעים להיחשף לחברות מקומיות גם מצד החוב ולא רק מצד ההון. עד לפני עשור, השוק היחיד בארץ שהעניק חשיפה לחברות היה שוק המניות. אך כאמור, כיום יש חלופה נוספת למשקיעים. המשמעות היא שניתן לגוון את פיזור ההשקעה בתיק בעוד אפיק השקעה בעל ודאות תזרימית גבוהה, כמו אפיק האג”ח הממשלתיות.

מבחינת המשקיעים, שוק האג”ח הקונצרני מציע מגוון רחב של אפשרויות השקעה ברמות סיכון שונות ופוטנציאל תשואה שנע בין תוספת קטנה ביחס לאפיק הממשלתי לבין שיעור דו- ספרתי גבוה. ההיצע הנרחב של סדרות אג”ח קונצרניות מחייב ניתוח אשראי פרטני לכל איגרת טרם קבלת החלטת השקעה. עם זאת, המורכבות של ההשקעה באפיק דורשת מהמשקיעים לבנות יסודות יציבים להקצאה שהעניקו לרכיב הקונצרני בתיק ההשקעות.

יציקת יסודות לתיק קונצרני

היסוד המרכזי של השקעה בחוב של תאגידים הוא פיזור גדול ככל הניתן. בשונה ממניות, בהן מספיק פיזור של 30 חברות בתיק על מנת לצמצם את הסיכון הספציפי של חברה מסוימת, באיגרות חוב קונצרניות יש צורך בחשיפה של לכל הפחות 50 סדרות אג”ח שונות. הסיבה לכך היא היותן של חלק מהסדרות בשוק של אותו מנפיק או של אותה קבוצת לווים, כך שתסבוכת של חברה אחת, נקשרת ליתר החברות בקבוצה. בתקופה האחרונה ניתן היה לראות זאת היטב בקרב סדרות האג”ח של חברות האחזקה הבולטות במשק.

את פיזור האג”ח באפיק הקונצרני יש לבצע באמצעות שלושה רבדים שונים של השקעה: החזקה ישירה של אג”ח קונצרני עד לפדיון, חשיפה למכשירים בעלי השקעה פאסיבית באיגרות חוב קונצרניות והשקעה במכשירים שמבצעים ניהול אקטיבי של הרכיב הקונצרני. הרובד הראשון הוא כאמור רכישת אג”ח סטרייט של החברות הגדולות והמוכרות במשק והחזקה בהן עד לפדיון. דרך זו מקנה למשקיעים ודאות בתשואה הצפויה באג”ח ואדישות להפסדי הון זמניים במהלך חיי האיגרת. בקטגוריה הזו יש עדיפות להתמקד בעיקר בסדרות אג”ח ברמת איכות האשראי הגבוהה ביותר. למשל, חברות בענפי הבנקים, התקשורת והמזון. רובד זה הוא הנפוץ בתיקי ההשקעות אך בשל היעדר הפיזור בו, בדרך כלל עד 10 סדרות אג”ח בלבד, יש צורך בשני הרבדים הנוספים כדי להשלים את בניית התיק הקונצרני האופטימלי. הרובד השני מבין השלושה הנדרשים בתיק הקונצרני מורכב מהשקעה במכשירים פאסיביים המחזיקים בסדרות אג”ח בדירוגים גבוהים. לדוגמא, תעודות סל על מדדי התל-בונד וקרנות נאמנות שעל פי תשקיפן, מחזיקות באג”ח קונצרניות עד לפדיון. רובד זה ישלים את הפיזור החסר ברובד הראשון ויפחית באופן משמעותי את סיכון האשראי בתיק ההשקעות.

כדאי להיות גם אקטיבי

עקרונית, ניתן להסתפק בשני הרבדים שצוינו עד כה ליצירת תיק אג”ח קונצרני בסיכון נמוך עד בינוני עם פוטנציאל תשואה שגבוה כיום ביותר מאחוז בהשוואה לאג”ח ממשלתי עם מאפיינים דומים (מח”מ וסוג הצמדה). יחד עם זאת, לאור רמת התשואות האבסולוטית הנמוכה יחסית והמגוון הרחב של ההזדמנויות בשוק הקונצרני בישראל, יש אפשרות להגדיל את פוטנציאל התשואה בתיק תוך נטילת סיכון סביר בתמורה לכך.


 

 

 

f