מדריך | לדעת יותר על הפסיכולוגיה של ההשקעות

 

העולם הפיננסי מושפע מגורמים שונים, בראשם תהליכים כלכליים במדינות, נתונים פיננסים וביצועי חברות. אולם גורם נוסף ומשמעותי לא פחות משפיע על גלגלי הכלכלה העולמית, והוא פסיכולוגיה של משקיעים.

שוק ההון מייצר סביבה רוויה באמוציות. אמוציות של פחד, ריגוש, חרטה, בושה ועוד. סביבה אמוציונאלית כזו תהיה בהכרח תזזיתית, ותביא לכך שרוב בני האדם יקבלו החלטות לא שקולות המוּנעוֹת מפחדים בשוק יורד, ומאופטימיות יתר בשוק עולה. מחקרים הראו שמשקיעים שהתגובות המונעות אצלם מרגש רבות, מפסידים יותר בהשקעות שלהם. כלומר, משקיעים שרווחים או הפסדים גורמים לתגובות קיצוניות לשני הצדדים - של שמחה מרווח או של עצב מהפסד, יקבלו לרוב החלטות פחות טובות.

במדריך הקרוב נציין מספר מצבים בולטים המביאים להתנהגות לא רציונלית, במטרה להקנות כלים להתמודדות עם סיטואציות אלו לטובת תיק ההשקעות שלכם.

התנהגות העדר

פעמים רבות התנהגות של משקיעים משפיעה על שוק ההון יותר מגורם כלכלי כזה או אחר. בישראל, הדבר נפוץ סביב אירועים ביטחוניים שמביאים לתגובה שלילית בבורסה, ללא שינוי מהותי בכלכלה הישראלית. בהערת אגב נציין כי ברוב המקרים, נראה כי מיד לאחר חלוף הסכנה, תשנה הבורסה את המגמה לכיוון החיובי.

המושג “התנהגות העדר” מבטא מצב בו אנשים אינם מקבלים החלטות כתוצאה של תהליך חשיבה רציונאלי ועצמאי, אלא משום שהם מחקים אנשים אחרים. בשוק ההון, אנו נוטים להשתמש במנגנון של התיישרות לפי דעת הרוב, בייחוד במצבים שבהם אנו מרגישים חוסר ביטחון בידע שלנו וביכולת שלנו לפרש את המציאות. לדוגמא, אם אני מסתובב בעיר זרה ואני מחפש מסעדה, זה יהיה רעיון לא רע לבחור את המסעדה שיש בה הכי הרבה אנשים שעומדים בתור. זה כמובן אינו המצב בשוק ההון.

איך להתמודד?
חשוב להבין שהתנהגות העדר נובעת מחוסר ביטחון ביכולת שלנו לפרש את המציאות, ולכן מומלץ להיעזר באיש מקצוע אשר יוכל לסייע לכם להתמודד עם נבכי הבורסה.

ביטחון יתר

בחיי היומיום שלנו לרוב נחשוב שאדם בעל עודף ביטחון יצליח בחייו יותר מאדם בעל ביטחון עצמי נמוך יותר, אך האם הדבר נכון גם בעולם ההשקעות? מחקרים שונים מצאו כי ההפך הוא הנכון. משקיעים רבים מפעילים שיקול דעת מוטעה כתוצאה מביטחון יתר אשר גורם להם לבצע פעולות רבות מדי בתיק ההשקעות וכתוצאה מכך הם פוגעים בביצועיו. הסיבה לכך היא שביצוע פעולות רבות בתיק ההשקעות עלול לפגוע בו, בין היתר, בשל ביצוע פעולות פזיזות או מכירה של נייר ערך בהפסד.

איך להתמודד?
אל תפעלו בפזיזות והימנעו מביצוע פעולות רבות מידיי בתיק. בנוסף, נסו להסביר את שיקולי ההשקעה שלכם ואל תפעלו מתוך ביטחון עצמי מופרז.

הרגלים

מה אכלתם היום לארוחת הבוקר? כנראה שאותו דבר שאכלתם אתמול ומה שתאכלו גם מחר בבוקר. בני האדם הם יצורים של הרגלים. אנו מעדיפים את המוכר ומרגישים ביטחון באירועים שחוזרים על עצמם, לכן אנחנו יכולים ליהנות מהאשליה של ידיעה ושל יכולת למנוע הפתעות לא נעימות ואכזבות.

בשוק ההון התכונה האנושית של היצמדות להרגלים וחוסר חיבה להפתעות היא שכיחה מאוד, בעיקר עבור מי שהתמודד עם תנודתיות במהלך ההשקעה. לעיתים התכונה הזו מביאה לקושי להיפרד מנייר ערך מסוים, או חשש מכניסה להשקעה חדשה.

איך להתמודד?
את השינוי מומלץ לעשות לאט. להתחיל בשינויים קטנים, כאלו שיהיה לכם קל לעכל. לדוגמא, אם אתם רגילים להשקעה סולידית, לא מומלץ להעביר באופן פתאומי ובסכום גדול את כספכם לקרן מנייתית.

פחד מחרטה

פעמים רבות אנו מוצאים את עצמנו מתחרטים על החלטות שקיבלנו, והסיבה להתנגדות הזאת נעוצה בפחד שלנו מחרטה.

כך למשל, אנו נתקלים (כמעט מידיי יום) באחד הביטויים המשעשעים של הפחד מחרטה כאשר אנו נוהגים במכונית ונתקעים בפקק תנועה. המצב הזה מעמיד בפנינו התלבטות דומה, והיא: האם להישאר בנתיב שנהגנו בו שהיה האיטי ביותר, או לעבור לנתיב אחר? פחד החרטה מתבטא במצב הזה בתרחיש הנוראי שאני אחליט לעבור לנתיב אחר, ופתאום הנתיב שנהגתי בו קודם יתחיל “לזוז” ואני אראה את המכונית הירוקה שהייתי צמוד מאחוריה, מתקדמת ומשיגה אותי.

במצב כזה, המכונית הירוקה מקבלת פתאום משמעות דרמאטית בשל תחושה ש”הפסדתי זמן” כשבחרתי לא להישאר מאחוריה. התחושה הזאת, או החרטה על שינוי שעשינו והפסדנו בגללו, היא חוויה כל כך לא נעימה שפעמים רבות אנו מעדיפים לא לעשות דבר ולהישאר מאחורי המכונית הירוקה גם אם המכוניות האחרות מתקדמות מהר יותר בנתיבים האחרים.

בתחום ההשקעות, המכונית הירוקה היא כמובן ההחלטה שקיבלנו (למכור, לקנות או לחילופין לא למכור או לא לקנות) והפחד להתחרט לאחר מכן. זה בולט במיוחד כאשר צריך לקבל החלטה לחסל פוזיציה.

איך להתמודד?
לחשוב על הדוגמא של נתיבי הנהיגה. להבין שאין ביטחון מלא שאמנם לאחר המכירה, ההשקעה לא תשנה כיוון ותתחיל לעלות, אך הפחד מחרטה לא צריך להיות שיקול בתהליך ההחלטה, מכיוון שזהו אינו שיקול רציונאלי. ההחלטה אם למכור או לא, צריכה להתבסס אך ורק על שיקולים כלכליים.
בנוסף, התמקדו בשיקולים של הטווח הארוך שכן התוצאה במחצית המשחק לא כל כך מעניינת, התוצאה בסיום המשחק היא שתקבע.

אי ודאות

בניסיון לסלק את אי הודאות, מייחסים אנשים חשיבות יתר למידע שיש לו בולטוּת גבוהה. כאשר נשאלו אמריקאים מהי לדעתם סיבת המוות השכיחה יותר בארצות הברית – תקיפת כריש או מכת ברק, ענו רוב הנשאלים שיותר אמריקאים מתים מתקיפת כריש. במציאות, מספר האמריקאים המתים ממכת ברק גדול בערך פי 30 מאלו שמתים כתוצאה מתקיפת כריש. הסיבה לַטעוּת הזאת היא הבולטוּת שמקבל הסיפור הדרמאטי של תקיפת כריש בשל סרטי האימה הרבים שנעשו בנושא.

כך גם בשוק ההון. אנשים מייחסים חשיבות לא פרופורציונאלית לסיפורים דרמטיים שמתפרסמים בכלי התקשורת. הקושי להתמודד עם אי ודאות גורם לאנשים להיתלות בסיפורים אלו ולפעול על פיהם, כאילו בכך הם מבינים טוב יותר את השוק.

איך להתמודד?
לקבל החלטות שקולות תוך התייעצות עם אנשי מקצוע ולהימנע מקבלת החלטות על בסיס תנודתיות זו או אחרת.

אשליית השליטה והמידע

אם יציעו לכם לבחור בין כרטיס הגרלה שמספריו נבחרו באופן אקראי לבין כרטיס הגרלה שאתם תבחרו את המספרים שלו, באיזה כרטיס תבחרו? מחקרים מראים שאנשים יהיו מוכנים לשלם בממוצע פי ארבע וחצי (!) עבור הכרטיס שאת מספריו הם בוחרים בעצמם, אף שברור שסיכויי הזכייה זהים לחלוטין. מדוע? בגלל אשליית השליטה שכולנו סובלים ממנה.

אם אני בוחר את המספרים, יש לי אשליה שאני שולט בתוצאה, ולכן אהיה מוכן לשלם הרבה יותר עבור הכרטיס שאת מספריו בחרתי. מאותה סיבה, אנשים יעדיפו לבחור “עץ או פלי” לפני שהמטבע הוטל ולא אחרי ההטלה, כאילו הבחירה שלהם תשפיע על תוצאת ההטלה. בתחום ההשקעות אשליית השליטה באה לידי ביטוי ברצון של משקיעים לאסוף עוד ועוד מידע, אשר אינו משפר בהכרח את יכולת קבלת ההחלטות שלהם, אך נותן להם אשליה שהמידע יעזור להם לחזות את התנהגות השוק או את ביצועיה של מניה מסוימת. למעשה, בדרך כלל, אנשים אוספים מידע שיחזק את התפישה הראשונית שלהם, ודוחים מידע שסותר אותה.

איך להתמודד?
על מנת להימנע מנפילה באשליית השליטה, כדאי לזכור שני כללים: האחד, להוריד את רמת הביטחון בדעותינו, בייחוד כשמדובר בתחזיות. השני, להבחין בין מידע לבין ידע. ריבוי של אינפורמציה יגדיל את רמת הביטחון העצמי שלכם, אך לאו דווקא את הבנתכם או את יכולת הניבוי שלכם.

תגובה אימפולסיבית

ההתמקדות שלנו ברווח או הפסד בטווח הקצר, והקושי לעכב את התגובה האימפולסיבית לשינויים שקורים כל הזמן, גורמים למשקיע הממוצע להיות קצר רוח והיפראקטיבי, ובשל כך להפסיד.

מחקר פשוט מדגים כיצד משפיע קוצר הראייה האנושי על החלטות כלכליות. משתתפים במחקר קיבלו את האפשרות לקבל עשרה דולר באותו יום או 11 דולר למחרת. רוב המשתתפים העדיפו לקבל את הסכום הנמוך עוד באותו היום ולא לחכות. כאשר ניתנה לנבדקים האפשרות לקבל עשרה דולר בעוד שנה או 11 דולר בעוד שנה ויום, בחרו כמעט כל המשתתפים לקבל 11 דולר בעוד שנה ויום.

כלומר, רוב בני האדם מתַכננים להיות סבלנים בעתיד, אולם כאשר מגיעה האפשרות לבחור בין סבלנות ורווח גבוה יותר, לבין רווח קטן יותר אבל מיידי, אנו נהיים אימפולסיביים ומאבדים את הראייה ארוכת הטווח. קוצר הרוח של המשקיע מוחרף עוד יותר בשל הקלות שבה אפשר לעקוב אחר ביצועי תיק ההשקעות דרך האינטרנט.

איך להתמודד?
לבחון את תיק ההשקעות כמו שאנחנו בוחנים את ביתנו. גם אם כותרות העיתונים יכריזו על התמוטטות במחירי הבתים, סביר שלא נרוץ למכור את הדירה שלנו. כמו שבדירה לא נעשה שיפוץ כללי כל יומיים, כך גם בתיק ההשקעות. שינויים דרסטיים צריכים להיות נדירים, אך אפשר לעשות מדי פעם תיקונים קטנים, וכמובן שכמו שבבית סביר שלא נעשה את כל תיקוני החשמל לבד, גם בתיק ההשקעות רצוי להיעזר בבעל מקצוע.

רתיעה מהשקעה בחו”ל

תארו לעצמכם אדם שנוהג במכונית יפנית, מעשן סיגריות אמריקאיות, קונה מכונת כביסה גרמנית, ושבשבילו “תוצרת חוץ” היא ערובה לאיכות. יחד עם זאת, בתיק ההשקעות שלו, כמעט ולא תמצאו קרנות או תעודות סל שמשקיעות בחו”ל.

אחת ההטיות הבולטות בתחום ההשקעות בכל העולם היא ההעדפה של משקיעים לקנות מוצרים פיננסיים של המדינה שבה הם גרים, או מה שמכונה באנגלית HOME BIAS.

ההטיה לטובת השקעות בארץ קשורה כנראה לביטחון יתר של משקיעים. כאשר אדם מעדיף להשקיע בארץ שבה הוא חי, זהו ביטוי לתחושה שהוא כביכול מכיר את ההשקעה ומבין אותה. הוא קרא על החברה בעיתון, הוא אפילו יודע את שם המנכ”ל שלה, וכל זה מעניק לו תחושה שהוא מכיר את ההשקעה ומבין אותה.

איך להתמודד?
להבין שמדובר בשיקולים של פיזור השקעות שחשובים לתיק ההשקעות. לזכור שעדיף לא “לשים את כל הביצים בסל אחד” אלא לפזר את ההשקעה והסיכונים בין מדינות שונות, כמו גם ניירות ערך מתחומים שונים.

דיסוננס קוגנטיבי

כולנו מכירים את חלוקת הסטיקרים בצמתים. כאשר אדם מדביק סטיקר על חלון המכונית שלו, הוא מצהיר על אמונה או תפיסה כלשהי. מי שמסכים להדביק על חלון המכונית שלו סטיקר שהוא לא לגמרי מאמין בתוכנו, נמצא במצב של קונפליקט בין ההתנהגות שלו לבין אמונה או תפיסה אחרת שיש לו. המצב הזה של קונפליקט בין שתי תפיסות או בין תפיסה לבין ההתנהגות של האדם, נקרא דיסוננס קוגניטיבי.

בני אדם אינם סובלים מצב של דיסוננס והם מנסים לפתור אותו בכל מיני דרכים. מחקרים מראים שכאשר יש סתירה בין ההתנהגות שלנו לבין אמונה שיש לנו, בדרך כלל נפתור את הדיסוננס על ידי שינוי העמדה או האמונה שהחזקנו בה. כלומר, אם הדבקנו על המכונית סטיקר שלא לגמרי האמנו בתוכנו, סביר שנשנה את האמונה שלנו ונתחיל להאמין במה שכתוב עליו כדי להצדיק את ההתנהגות של הדבקת הסטיקר.

בדיוק אותה תופעה מתרחשת למשקיע שרכש השקעה אשר מתחילה לאבד מערכה. הוא ימצא כל מיני סיבות שיסבירו מדוע ההשקעה יורדת ומדוע היא תחזור להרוויח בעתיד, כי הוא לא יוכל לסבול את המצב שבו יש פער בין ההתנהגות של ההשקעה לבין הנתונים שהוא מקבל מהמציאות לפיהם ההשקעה אינה מוצלחת.

יתרה מכך, ככל שהאדם הצהיר יותר על ההתנהגות שלו, כך הוא ידבק בה יותר ויצדיק אותה. אם לא רק הדבקנו סטיקר על המכונית, אלא גם תלינו שלט גדול על חזית הבית, סביר שנהפוך ללוחמים בלב ובנפש בעד תוכן השלט. על אותו משקל, אם סיפרתי לכל החברים שלי על ההשקעה הנפלאה שלי, יהיה לי קשה מאוד להתנהג בניגוד להצהרה הזאת ולמכור אותה.

איך להתמודד?
לא להשמיע הצהרות גורפות ותחזיות בטוחות לגבי ההשקעות שלנו. האמרה שהחוכמה מדברת בקול שקט, נכונה מאוד בכל הקשור לעולם ההשקעות.

f