מדריך | ידע פיננסי על קצה המזלג

 

אם נראה לכם שמילים כמו בורסה, מניה או איגרת חוב לא צריכות לעניין אתכם, ההפך הוא הנכון. כמעט כולנו משקיעים בצורה זו או אחרת בבורסה לניירות ערך.

כך למשל, אם יש לכם קרן פנסיה, ביטוח מנהלים, קופת גמל או קרן השתלמות, הרי שגם כספכם מושקע בבורסה. אבל מה זה אומר בפועל?

הבורסה לניירות ערך היא זירת מסחר, שוק של קונים ומוכרים בדומה לשווקי ירקות. בשונה משווקים אלו, נסחרים בבורסה סוגים שונים של ניירות ערך אשר אינם מוחשיים. ניירות ערך הם למעשה מסמכים המונפקים על ידי חברה או ממשלה ומקנים למחזיקים בהם זכויות כמו למשל קבלת ריבית או השתתפות ברווחי החברה (דיבידנד). מניות ואיגרות חוב הן סוגים נפוצים של ניירות ערך עליהם נרחיב בהמשך.

אחד היתרונות של הבורסה היא שבאפשרותנו להצמיד את החסכונות שצברנו לרווחי החברות הנסחרות בה. למה זה כדאי? כי כתוצאה מהצמיחה בכלכלה המקומית והגלובלית, ההתרחבות של החברות לפעילות בשווקים חדשים ושיפור ביעילות התפעולית שלהן, חברות נוטות להגדיל את רווחיהם לאורך זמן. באופן זה, אם תתמידו בהשקעה בחברה, סביר להניח שהתשואה שלכם כמשקיעים מתמידים בשוק המניות תהיה חיובית. כמובן שתהיינה חברות שלא תספקנה את הסחורה, אבל ניסיון העבר מלמד שמרבית החברות מגדילות

את הכנסותיהן ורווחיהן לאורך השנים. בעבר, המסחר בבורסה בישראל התנהל על ידי סוחרים אשר נכחו פיזית בזירת המסחר. אולם כיום, הבורסה הישראלית ממוחשבת והמסחר בה מתנהל באמצעות רשת תקשורת משוכללת המחברת בין מערכת המחשוב המרכזית של הבורסה לבין המחשבים של חברי הבורסה, שהם בנקים או בתי השקעות אשר מעבירים פקודות קנייה ומכירה של ניירות ערך עבור לקוחותיהם. בשיטת פעולה זו, כל משקיע בעל חשבון בחבר בורסה ישראלי, יכול להעביר הוראות מסחר לפעילות בניירות ערך בבורסה, בין אם הוא נמצא בארץ או בחו”ל.

זירת המסחר הראשונה בישראל הוקמה ב-1935 על ידי בנק אנגלו-פלסטיין המנדטורי (כיום, בנק לאומי) ונקראה “לשכת החליפין לניירות ערך”. בזירה זו נסחרו ניירות ערך במשך שעה אחת בלבד ביום. כעשרים שנה מאוחר יותר, בשנת 1953, הוקמה הבורסה לניירות ערך, אשר פועלת במתכונתה הקיימת עד עצם היום הזה.

בחן את עצמך:

כיצד כונתה זירת המסחר הראשונה בישראל?

1. הבורסה לניירות ערך.
2. לשכת החליפין לניירות ערך.
3. בנק אנגלו-פלסטיין המנדטורי.

התשובה הנכונה: 2
אם אתם שואלים את עצמכם למה בכלל צריך בורסה, הרי שיש לכך מספר סיבות. מנקודת המבט של החוסכים, מחקרים אקדמיים מראים כי לאורך זמן שוק המניות מניב את התשואה הגבוהה ביותר, כך שבהשקעה לטווח ארוך מדובר בהשקעה אשר בסבירות גבוהה יחסית תהיה האטרקטיבית ביותר. הציפייה היא שמשקיע ירכוש מניה במחיר מסוים, ושלאורך זמן שוויה יעלה וכאשר הוא ירצה למכור אותה, הוא יעשה זאת תוך שהוא נהנה מעליית השווי שלה. בנוסף, חברות מצליחות נוטות לחלק את רווחיהן בחזרה למשקיעים, כך שבעלי המניות שלהן זוכים לקבל תזרים מזומנים תקופתי בצורת דיבידנד.

מנקודת מבטן של החברות, הבורסה מאפשרת להן לגייס כסף לפעילותן כך שבאפשרותן לעשות שימוש בכספים החדשים לצורך הגדלת הרווחים שהן מציגות. חברות משגשגות תורמות גם לצמיחת המגזר העסקי והמשק וכן מושכות משקיעים מחו"ל להשקעה בישראל.

ההחלטה האם להשקיע בחברה בבורסה לניירות ערך (בין אם על ידי משקיע פרטי או על ידי גוף המנהל כספים עבור לקוחות) צריכה להתבסס על שיקולים כלכליים, הכוללים בין היתר, דו"חות מפורטים אשר מפרסמת החברה ומספקים פרטים על פעילותה העסקית ונתוניה הכספיים.

בחן את עצמך:

מהם יתרונות הבורסה?

1. היא מאפשרת לחברות לגייס כסף לפעילותן.
2. היא מאפשרת למשקיעים להשקיע בחברות ישראליות.
3. היא מאפשרת למשקיעים להשיג תשואה על השקעתם.
4. כל התשובות נכונות.

התשובה הנכונה: 4
כפי שהזכרנו בהתחלה, שני הסוגים הנפוצים והמוכרים ביותר של ניירות ערך הם מניות ואיגרות חוב.

מנייה היא נייר ערך שמקנה למחזיקה מעמד של שותף בחברה. ככל שמשקיע מחזיק יותר מניות של חברה, כך מעמדו מתחזק, ומי שמחזיק ברוב מניות החברה הינו בעל השליטה בה. כן, תתפלאו - גם לכם יש חלק מסוים בחברות אשר רכשתם מניות שלהן, ובחלק מההחלטות החשובות של החברה, הרי שהיא תצטרך לזמן אסיפת בעלי מניות ולבקש את אישורם של בעלי המניות בה טרם ביצוע הפעולה.

מחיר המניה מושפע ממספר גורמים, כאשר ביצועי החברה הם לרוב המשפיעים ביותר על תשואת המניה. כך למשל, כאשר חברה מציגה רווחים - הציפייה היא שהמניה שלה תעלה, אך כאשר היא נתקלת בקשיים ומפסידה - הרי שמחיר המניה עלול לרדת. יחד עם זאת, ישנם אירועים נוספים העשויים להשפיע על מחירי מניות, בהם, אירועים ביטחוניים, משברים בשוק ההון או שינויים משמעותיים בשווקים בהם פועלת החברה. לעיתים שוק ההון צופה שינויים כלשהם בחברה (למשל, הפסד בעקבות שינויים רגולטורים) והמניה תגיב בירידה עוד לפני קבלת הנתונים הרשמיים.

דרך אחרת להשקעה בבורסה היא באמצעות איגרת חוב, או בקיצור אג”ח. זוהי למעשה סוג של הלוואה, כאשר הגוף שלווה את הכסף מתחייב להחזירו בתום התקופה בתוספת ריבית והצמדה והכל בתנאים ובמועדים שנקבעו מראש.

אם חברה מנפיקה איגרות חוב, הרי שבשנה הראשונה, נותנים לה המשקיעים הלוואה, והם יקבלו חזרה ריבית (קופון) בסכום מסוים ולמשך זמן שנקבע עד תום התקופה, בה מוחזרת הקרן עצמה בתוספת הקופון האחרון.

חברות וממשלות בוחרות לגייס כסף ולממן חלק מפעילותן באמצעות הנפקת אג”ח. להבדיל מרכישת מניות, רכישת אג”ח אינה מקנה מעמד של שותף בחברה, שכן במקרה של אג”ח מדובר בהלוואת כסף לזמן מוגבל, ממש כמו בנק.

קיימים סוגים שונים של איגרות חוב:

• איגרת חוב בריבית קבועה: שיעור הריבית (הקופון) נותר קבוע לכל אורך חיי האיגרת.
• איגרת חוב בריבית משתנה: שיעור הריבית נקבע מחדש אחת לתקופה קבועה מראש (בדרך כלל כל שלושה עד שישה חודשים).
• איגרת חוב צמודה למדד: סכומי הקרן והריבית צמודים לשינויים במדד המחירים לצרכן, כך שבמידה ויש עלייה במדד, המשקיע באיגרת חוב זוכה לקבל פיצוי מעבר לריבית הנקובה (הקופון) בגובה עליית המדד.
• איגרת חוב ללא קופון (Zero Coupon): איגרת כזו מונפקת ללא קופון, והרווח של המשקיע נובע מההפרש בין מחיר ההנפקה לבין מחיר הפירעון.

כמו בכל השקעה בשוק ההון, על מנת להתאים את איגרת החוב למשקיע, יש לבחון את רמת הסיכון המתאימה לו. כך למשל, הסברה הרווחת היא שאג”ח ממשלתיות שמנפיקות ממשלות בעולם הן בעלות רמת סיכון נמוכה. לדוגמא, נהוג להתייחס להשקעה באיגרות חוב שמנפיקה ממשלת ישראל ככזו שמתאימה למשקיעים סולידיים בישראל. יחד עם זאת, חשוב להבהיר שאיגרות חוב שהונפקו על ידי ממשלות זרות, למשל בשווקים מתעוררים או בחלק ממדינות אירופה, עלולות להיות בעלות סיכון אשראי גבוה, כלומר, בעלות סבירות לא מועטה שבעלי איגרות החוב יסבלו מתנודות במחיר האיגרת ואף יסתכנו באי קבלת מלוא החוב והריבית בחזרה.

בשוק ההון בישראל, קיימות איגרות חוב ממשלתיות שונות:

• מק”מ (מלווה קצר מועד) - איגרת חוב שאינה צמודה מדד אשר מונפקת על ידי בנק ישראל לתקופה של עד שנה,
• ממשלתית שקלית (בקיצור: ממש”ק או שחר בשמה ההיסטורי)– איגרת חוב לא צמודה המשלמת ריבית קבועה .
• ממשלתית צמודה (בקיצור: ממש”צ או גליל בשמה ההיסטורי) – איגרת חוב צמודה למדד המחירים לצרכן המשלמת ריבית קבועה.
• ממשלתית משתנה (בקיצור: ממש”מ או גילון בשמה ההיסטורי) / ממש”מ - איגרת חוב לא צמודה המשלמת ריבית משתנה.
• ממשלתית דואלית - איגרת חוב צמודה למטבע חוץ המשלמת ריבית קבועה.

סוג נפוץ נוסף של איגרות חוב הן אג”ח קונצרניות, שהן אג”ח שמנפיקות חברות ותאגידים, כאשר רמת הסיכון של איגרות החוב נקבעת לפי פרמטרים שונים בהתאם ליציבות החברה. כמו בכל השקעה, כמובן שלצד התשואה שמציגות איגרות חוב רבות, ישנו גם סיכון אשראי ובמצב של חדלות פירעון, בו מודיעה החברה כי היא אינה יכולה לפרוע את חובה כלפי מחזיקי האג”ח, קיים סיכון שההשקעה לא תניב את התשואה לה ייחלנו.

חלק מאיגרות החוב הקונצרניות מדורגות על ידי סוכנויות דירוג אשראי פומביות בהתאם להערכתן הסובייקטיבית לסבירות של פירעון הקרן ותשלומי הריבית באותן אג”ח. כלומר, בהתאם למצבן הכלכלי של החברות, סוכנות דירוג האשראי מעריכה את הסיכוי שהחברה המנפיקה אכן תצליח לשלם את חובה למשקיעים במועד. כאשר סדרת אג”ח זוכה לדירוג אשראי גבוה , היא נחשבת לבעלת סיכון נמוך ולכן גם התשואה שתתקבל מהשקעה בה תהיה נמוכה יחסית. אך כאשר חברה נחשבת לבעלת סיכון גבוה, כלומר, חברת הדירוג מעריכה כי קיים סיכון לכך שהיא לא תצליח לשלם את החוב למשקיעים, הרי שהפיצוי שיקבלו המשקיעים יהיה בדמות תשואה גבוהה יותר.

בחן את עצמך:

איגרת חוב היא:

1. סוג של הלוואה כאשר הגוף שלווה את הכסף מתחייב להחזירו בתום התקופה בתוספת ריבית והצמדה.
2. נייר ערך שמקנה לי מעמד של שותף בחברה.
3. כסף שנותנים לחברות והן לא צריכות להחזירו.

התשובה הנכונה: 1
מושג כלכלי נוסף אשר חשוב להכיר הוא מדד. מדדים משקפים את רמת המחירים הממוצעת של קבוצות נבחרות של ניירות ערך הנסחרים בבורסה, כאשר ישנם מדדים שונים המורכבים ממניות או מאיגרות חוב שונות. השינויים במדדים משקפים את התשואה למשקיעים בהם ומודדים את השינוי בהשקעה בזמן אמת (עלייה או ירידה בשווי הניירות).

מדדים מרכזים עניין רב מצד ציבור המשקיעים וגם דיווחי החדשות מתמקדים בביצועי מדדים מסוימים והשינויים בהם. המדד המרכזי בבורסה הישראלית הוא מדד ת”א 25 אשר כולל את 25 המניות בעלות שווי השוק הגדול ביותר בבורסה.

המדדים נחלקים לקטגוריות מרכזיות. מדדי שווי שוק נקבעים בהתאם לשווי החברות, כמו למשל, מדד ת”א 25. דוגמא נוספת למדד מסוג זה הוא מדד ת”א 100 אשר כולל את 100 המניות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר בבורסה.

ישנם גם מדדים ענפיים הנקבעים בהתאם לענף בו פועלת החברה. למשל, מדד נפט וגז כולל חברות בתחום חיפושי הנפט והגז ומדד מניות הביטוח כולל חברות בתחום הביטוח.

בבורסה הישראלית תמצאו גם מדדי אג”ח רבים, בחלוקה לאיגרות חוב קונצרניות ואיגרות חוב ממשלתיות. בין מדדי האג”ח הקונצרניות תמצאו את סדרת מדדי התל בונד, כאשר תל בונד 20 הוא מדד הדגל של מדדי התל בונד והוא כולל את 20 איגרות החוב הקונצרניות הצמודות למדד בריבית קבועה אשר בעלות שווי השוק הגבוה ביותר. גם האג”ח הממשלתיות נחלקות למדדים על פי הסוגים השונים.

בחן את עצמך:

מדד הוא:

1. סוג של נייר ערך הנסחר בבורסה.
2. משקף את רמת המחירים הממוצעת של קבוצת ניירות ערך.
3. אחד המשקיעים בבורסה.

התשובה הנכונה: 2

אם החלטתם שאתם רוצים להשקיע בשוק ההון, הרי שעומדות לרשותכם מספר אפשרויות לעשות זאת. מלבד השקעה ישירה במניות או באיגרות חוב, ניתן גם לרכוש קרן נאמנות - כלי שמטרתו השקעה משותפת בניירות ערך והפקת רווחים משותפים. ניתן לראות זאת כקבוצת אנשים בעלי יעדי השקעה דומים, אשר במקום לפעול בנפרד, מאגדים יחד את כספם בקרן נאמנות. באופן זה, מנהל מקצועי משקיע את כספם על פי מדיניות השקעה מוגדרת מראש.

ישנם מספר יתרונות השקעה בקרן נאמנות. הראשון, פיזור ההשקעה – במקום לבחור מניה או איגרת חוב בודדת, השקעה באמצעות קרן נאמנות מאפשרת פיזור רחב בהתאם למדיניות ההשקעה של הקרן. כמו כן, החזקת קרן נאמנות מאפשרת לכם ליהנות מניהול מקצועי, נזילות (אפשר למכור את הקרן ולקבל את הכסף בכל שלב) וכן אפשרות להשקיע סכומים קטנים. בחלק מהקרנות תיהנו מיתרונות מיסוי – למשל, אפשרות לחיסכון במס על השקעה בנכסים לא צמודים או דחיית תשלום מס רווח הון למועד משיכת הכסף.

אפשרות נוספת היא ניהול תיק השקעות המותאם לצרכים הספציפיים שלכם, וזאת בשקיפות מלאה ובהתאם לדרישותיכם. תיק כזה ניתן לניהול באופן עצמאי או על ידי מנהל תיקים מקצועי. חשוב לדעת כי לאפשרות זו נדרש סכום התחלתי של כמה מאות אלפי שקלים לבניית התיק ולפיזור סיכונים נכון.

כמו כן, תוכלו להשקיע את כספיכם באמצעות תעודת סל – נייר ערך שעוקב (“מחקה”) אחר התנועה של מדד או נכס מסוים, ו”מחקה” את ביצועיו מבחינת עליות/ירידות ואחוזי השינוי בו. בעצם, תעודת סל מיועדת למי שמעוניין “לקנות” את המדד והיא מקנה למחזיק בה החזקה עקיפה בכל ניירות הערך המרכיבים את המדד אותו היא מחקה ולכן היא גם מקנה פיזור רחב יחסית.

בחן את עצמך:

קרן נאמנות מאפשרת:

1. פיזור ההשקעה.
2. השקעה של סכום כסף נמוך.
3. נזילות – אפשר להוציא את הכסף בכל רגע.
4. כל התשובות נכונות.

התשובה הנכונה: 4

אחרי שהבנו כיצד ניתן להשקיע בשוק ההון, חשוב להכיר את השחקנים המשמעותיים בעולם הפיננסים.

נתחיל בבתי השקעות וחברות ביטוח. אלו הם גופים המנהלים את נכסי הציבור במגוון רחב של מוצרים.

בתי השקעות עוסקים בניהול ושיווק מוצרים פיננסיים: קרנות נאמנות, תעודות סל וניהול תיקים – כאשר אלו מפוקחים על ידי רשות ניירות ערך, וכן בפעילות ברוקראג’ – מסחר בניירות ערך, המפוקחת על ידי הבורסה לניירות ערך. יש לציין כי לא כל בתי ההשקעות מציעים את כל המוצרים הללו.

מוצרי חיסכון לטווח הארוך והבינוני – קופות גמל, קרנות פנסיה וקרנות השתלמות – הם מוצרים שתוכלו למצוא אצל חלק מבתי ההשקעות ואצל חברות הביטוח, כאשר אלו מציעות גם ביטוח מנהלים. מוצרים אלו מפוקחים על ידי משרד האוצר (המפקח על שוק ההון, ביטוח וחיסכון).

להבדיל מהם, הבנקים מתמקדים בפעילות בנקאית: ניהול חשבונות עו”ש, קבלת פיקדונות, מתן הלוואות אשראי, מתן שרותי מסחר בניירות ערך ושערי חליפין. הבנקים הם ערוץ הפצה מרכזי למוצרים פיננסים ופנסיונים, למשל מתן יעוץ השקעות וחיסכון פנסיוני והם מפוקחים על ידי המפקח על הבנקים.

גם סוכנויות ביטוח עוסקות בהפצת מוצרים פנסיונים לטווח הארוך וסביר שלא אחת נתקלתם בסוכן פנסיוני אשר הציע לכם קרן פנסיה או קרן השתלמות.

כפי שציינו, גם אם נראה לנו שנתוני הבורסה לא אמורים לעניין אותנו, הרי שבפועל, חלקנו הגדול מושקע בצורה זו או אחרת בבורסה לניירות ערך – אם בהשקעה ישירה על ידי קניית ניירות ערך, או דרך קרנות נאמנות, תעודות סל, תיק השקעות מנוהל או באמצעות החיסכון הפנסיוני שלנו .

חשוב להבהיר שהשקעה בשוק ההון צריכה להתבצע לאחר ניתוח מדויק של אופי המשקיע וסוג ההשקעה המתאימה לו, וכן בהתאם לטווח ההשקעה שלו. בנוסף, חשוב להקפיד על ניתוח מקצועי של החברות בהן אנו משקיעים. לכן, במקרים מסוימים, פנייה לגורם מקצועי בתחום ההשקעות יכולה לשפר את הסיכוי לביצוע השקעה מוצלחת.

בחן את עצמך:

השקעה בבורסה מתבצעת באמצעות:

1. השקעה ישירה (קנייה של ני”ע ספציפי)
2. קרנות נאמנות
3. תיקי השקעות
4. החיסכון הפנסיוני
5. תעודות סל
6. כל התשובות נכונות

התשובה הנכונה: 6

מושגים

זירת המסחר

מקום בו נעשות בפועל עסקאות בניירות ערך.

נייר ערך

מסמך המונפק על ידי חברה או ממשלה ומקנה למחזיק בו זכויות שונות. בין ניירות הערך ניתן למצוא מניות, אג”ח, כתבי אופציות ועוד.

מניה

נייר ערך שמקנה מעמד של שותף בחברה.

איגרת חוב

נייר ערך שמהווה סוג של הלוואה, כאשר הגוף שלווה את הכסף מתחייב להחזירו בתום התקופה בתוספת ריבית והצמדה והכל בתנאים ובמועדים שנקבעו מראש. חברות וממשלות בוחרות לגייס כסף ולממן את פעילותן באמצעות הנפקת אג”ח.

איגרת חוב ממשלתית

איגרת חוב שהונפקה על ידי ממשלה. איגרת חוב קונצרנית – כינוי לאיגרת חוב שהונפקה על ידי
ישות לא ממשלתית (למשל, חברה או תאגיד).

מדדים

מדדים משקפים את רמת המחירים הממוצעת של קבוצות נבחרות של ניירות ערך הנסחרים בבורסה, כאשר ישנם מדדים שונים המורכבים ממניות או מאיגרות חוב שונות.

ריבית

“מחיר הכסף”, כלומר, הסכום שאנו מקבלים על קבלה או הפקדה של כספנו. בנוסף, מדובר בתשלום המהווה סכום נוסף שמקבל מי שהלווה את כספו ללווה תמורת עצם מתן ההלוואה.

קרנות נאמנות

מכשיר השקעה נפוץ המנוהל על ידי מנהל השקעות בעל רישיון מתאים ומאפשר השקעה בניירות ערך שונים במגוון אפיקים. קרן נאמנות מאפשרת למשקיעים לרכוש ניירות ערך באופן עקיף על ידי רכישת יחידות השתתפות של הקרן. קרן נאמנות מנוהלת על ידי מנהל הקרן על פי הסכם נאמנות המפורט במסמך (תשקיף הקרן).

תעודות סל

נייר ערך הנסחר בבורסה ומטרתו לעקוב אחר שינוי במחירו של מדד מסוים, מקומי או בינלאומי. תעודת סל מתחייבת להניב למשקיע את שווי המדד בניכוי דמי ניהול.

חיסכון פנסיוני

סכום כסף המנוהל בקופת גמל, קרן פנסיה או ביטוח מנהלים על ידי גוף מקצועי (בית השקעות או חברת ביטוח) ומיועד לפנסיה של החוסך.

מדד המחירים לצרכן

מודד את השינוי במחיר סל מוצרים של משפחה ממוצעת בישראל. מדד זה נערך על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומפורסם אחת לחודש (ב-15 בחודש, אלא אם כן התאריך הוא שבת או חג ואז הפרסום מוקדם ביום). בין היתר, נמדדים בו השינויים במחירם של מוצרים ושירותים טיפוסיים שאנו נוהגים לצרוך כדוגמת מחירי דיור, הלבשה והנעלה, פירות וירקות, דלק, מחירי מים וחשמל ועוד. כאשר מדד המחירים עולה, המשמעות היא ששילמנו יותר כסף עבור סל מוצרים זה.

קופת גמל

מכשיר חיסכון פנסיוני שמאפשר הכנסה לשכיר או עצמאי בעת הפרישה מהעבודה לפנסיה בסכום חד פעמי או כקצבה חודשית. המדינה מעודדות הפקדות לקופת גמל על ידי מתן הטבות מס לחוסכים ומעניקה זיכוי מס בשיעור של 35% וניכוי במס לחוסכים בהתאם להוראות הדין.

קרנות פנסיה

מכשיר חיסכון פנסיוני לשכיר או עצמאי המשלב הכנסה לפנסיה (בסכום חד פעמי או כקצבה חודשי) וכן כיסויים ביטוחיים למקרה מוות או נכות.

משרד האוצר

המשרד הממונה על קביעת המדיניות הכלכלית של ממשלת ישראל ועל ביצועה. כמו כן, מופקד המשרד על פעילותן של כלל החברות הממשלתיות, קובע את מדיניות השכר והסכמי העבודה במגזר הציבורי ואחראי על ניהול נכסי המדינה. משרד האוצר גם מפקח על גופים מרכזיים בשוק ההון ועל החיסכון הפנסיוני.

המפקח על הבנקים

יחידה בבנק ישראל האחראית לפיקוח על הבנקים ועל יציבות התאגידים הבנקאיים והבטחת הניהול התקין שלהם, כמו גם על שמירת ההגינות ביחסים שבין הבנקים ללקוחותיהם.

רשות ניירות ערך

גוף רגולטורי המפקח על המסחר בבורסה ועל שוק ההון ואחראי על שמירת האינטרס של ציבור המשקיעים בניירות ערך.

f