מאמר | רכישה עצמית או דיבידנד - מה עדיף למשקיע?

 

באיזה סוג חברות עדיף להשקיע: אלו שמחלקות דיבידנדים, אלו שמבצעות רכישה עצמית למניותיהן, או אולי כדאי בכלל לשלב בין שתי הגישות?

בשנים האחרונות אנו עדים לעלייה מתמדת בהיקף הכספים שחברות ברחבי העולם מקצות לחלוקת דיבידנד למשקיעים וליישום תוכניות לרכישה עצמית של מניותיהן ( Share
Buybacks ). מגמה זו הביאה להשקת קווי מוצרים שמתמחים במניות אלו.
הסיבה המרכזית לעלייה בפעילויות אלו היא הריבית הנמוכה, שמחייבת את החברות שמחזיקות ביתרות מזומנים לבחור בין שתי חלופות מרכזיות: השקעת הכספים או חלוקתם למשקיעים. בחירה בכל אחת מאפשרויות אלו מעבירה מסר לציבור המשקיעים.
לדוגמה, אם חברה תבחר להשקיע את כספה בתחום חדש, אז המשמעות היא שהחברה צופה כי בעתיד תיהנה ממקור צמיחה חדש שיניב רווחים. לפיכך, על המשקיעים לתמחר את שיעור הצמיחה הצפוי ממקור זה. לעומת זאת, ייתכן שבשלב הנוכחי אין לחברה השקעות חדשות שהיא מעוניינת לבצע. במצב זה, היא תקבל כיום ריבית אפסית תמורת המזומנים שנמצאים בקופתה. על מנת להימנע ממצב זה, על דירקטוריון החברה לקבוע איזו החלטה תתגמל טוב יותר המשקיעים שלה – חלוקת העודפים כדיבידנד או ביצוע תוכנית לרכישה עצמית של מניותיה.

איך משפיעה רכישה עצמית על תמחור המניה?

נדגיש, כי שתי הפעולות הללו מותרות רק במקרה שהחברה עומדת במבחני הרווח ויכולת הפירעון. אחרת, יישומן מותנה באישור בית משפט. בנוגע לביצוע רכישה עצמית, הרעיון הוא שהחברה משתמשת במזומנים שברשותה כדי לרכוש מניות שהיא עצמה הנפיקה בעבר. לצורך כך, החברה נדרשת להעביר תוכנית, שכוללת את סכום הכסף המיועד לרכישה עצמית, ואז מיישמת אותה באמצעות רכישת מניותיה בבורסה או הצעת רכש לבעלי המניות.
ברכישה עצמית שולחת החברה מסר, שמניותיה הן השקעה טובה במחיר הנוכחי. למחזיקי המניות שלה מועבר מסר נוסף – להערכתנו פעולה זו תניב עבורכם את התשואה הגבוהה ביותר שאנחנו יכולים להשיג כיום. הכיצד? רכישת מניות עצמית היא פעולה שמפחיתה את ההון הנפרע של החברה. כתוצאה מכך, מספר המניות קטן והרווח למניה שלה יגדל. לכך יש השפעה חיובית על התמחור שלה. למשל, אם ניקח חברה שצמיחת הרווחים הכללית שלה עומדת על 5% מדי שנה, וניישם בה תוכנית רכישה עצמית, הרווח שלה למניה צפוי לגדול בשיעור גבוה יותר. במקביל, הקטנת כמות המניות עשויה להגדיל את הביקוש למניה, מכיוון שכעת יש פחות סחורה זמינה שעומדת לרשות המשקיעים.

 יתרון נוסף שפועל לזכות המשקיעים בעת יישום תוכניות רכישה עצמית, הוא היעדר יצירת אירוע מס; זאת בניגוד למצב בעת חלוקת דיבידנד. מנגד, חשוב להדגיש, כי לרכישה עצמית יש גם מספר חסרונות: הראשון הוא עיתוי הביצוע של רכישה עצמית. לאור העובדה, כי הכרזה על תוכנית רכישה עצמית דורשת יתרות מזומנים גדולות, לעתים קרובות פעולה זו מבוצעת בתקופות גאות בשווקים, כשמחיר המניה גבוה יחסית. לעומת זאת, בעתות שפל, מרבית החברות חסרות יכולת או רצון להוציא לפועל תוכנית לרכישה עצמית. חסרון נוסף הוא חוסר הוודאות של המשקיעים לגבי יישום התוכנית בפועל. בחלק מהמקרים חברה עשויה להכריז על הקצאת סך של 500 מיליון דולר לביצוע רכישה עצמית, אולם במהלך הדרך היא עלולה להיתקל בקשיים לרכוש את מנייתה, באירוע שלילי בעסקיה או שתרוויח פחות מהמצופה. אלו עשויים להקטין את היקף הרכישה העצמית שיבוצע בפועל.

המניע הפסיכולוגי של חלוקת דיבידנד

לעומת זאת, בחלוקת דיבידנד סיטואציה זו אינה אפשרית, שכן התשלום למשקיעים הוא מיידי. היתרון של קבלת המזומן ביד ומיד, נחשב מאז ומעולם למניע הפסיכולוגי המשמעותי ביותר בקרב המשקיעים. לראיה, העדפתם למניות שמחלקות דיבידנד באופן שוטף. קבלת הדיבידנד כשלעצמה אינה יוצרת ערך כלכלי למשקיע היא אף גורעת ממנו כסף, לאור אירוע המס שנוצר כתוצאה מהחלוקה.
עם זאת, מבחן התוצאה מראה, כי לאורך זמן קבוצה של חברות שמחלקות דיבידנד בקביעות מניבה למשקיעים תשואות גבוהות יותר ביחס לקבוצה של חברות שאינן נוהגות לחלק דיבידנד וכן בהשוואה למדדי השוק המסורתיים. לא פחות חשוב מכך, מחקרים רבים מעידים כי מניות דיבידנד מאופיינות בסטיית תקן נמוכה יותר מאשר בשוק הכללי ובמיוחד בתקופות שפל בשווקים. הסיבה לכך היא שהחברות שמשלמות דיבידנדים הן חברות, שלרוב עסקיהן עמידים יותר למשברים והן מצליחות לייצר תזרים מזומנים חיובי שיאפשר את חלוקת הדיבידנד גם בעתות אלו.
פרט לחסרון של אירוע המס בעת תשלום הדיבידנד, חיסרון נוסף בהשקעה במניות דיבידנד הוא הקטנת פוטנציאל הצמיחה של החברה בעתיד. הרי עצם חלוקת הכספים למשקיעים מהווה הודעה פומבית של החברה, כי אין לה אפשרות טובה יותר לעשות שימוש בכספי המשקיעים.

f