גם הפעם - ריבית בנק ישראל נותרה ללא שינוי פסגות בית השקעות | 29.12.2013

 

בהתאם להערכות, בנק ישראל הותיר את הריבית לחודש ינואר ברמה של 1%. יחד עם זאת, במידה ובשבועות הקרובים השקל ימשיך להתחזק, בנק ישראל עשוי בכל זאת להפחית את הריבית. מהן הנקודות העיקריות מהודעת בנק ישראל? מה הצפי לשיעור הריבית בסוף שנת 2014?

​כפי שהערכנו, בנק ישראל הותיר את הריבית ברמה של 1%.


פסקת הפתיחה בחלק המסכם של הודעות הריבית של בנק ישראל מסתיימת כך: "תוואי הריבית בהמשך תלוי בהתפתחויות בסביבת האינפלציה, בצמיחה בישראל ובכלכלה העולמית, במדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים ובהתפתחות שער החליפין". החלטת בנק ישראל להותיר את הריבית על כנה נבעה מהתנגשות בין שני פרמטרים אלו. מצד אחד השקל התחזק מאז החלטת הריבית האחרונה ב-1.1% מול הסל אך מצד שני הפד הודיע רק לפני ארבעה ימים על צמצום ההרחבה הכמותית.


אם במהלך השבועות הקרובים יתברר כי למרות ההכרזה של הפד השקל ממשיך להתחזק, בנק ישראל עשוי להפחית את הריבית גם בהחלטה שלא מן המניין ו/או להכריז על שימוש בכלים חדשים להתערבות בשוק המט"ח (מיסוי, הגדלת הרכישות או במקרה הקיצוני שער רצפה).


חטיבת המחקר של בנק ישראל עדכנה את תחזית הצמיחה (בניטרול הגז) ל-2014 כלפי מעלה אך ממשיכה לצפות כי הריבית בסוף השנה תעמוד על 1.25%. חשוב לציין כי מדובר בתחזית של חטיבת המחקר שאין לה השפעה משמעותית על החלטות הועדה המוניטארית. בתחזיות שפורסמו בדצמבר 2012 חטיבת המחקר חזתה שהריבית תוותר ברמה של 1.75% עד סוף 2013, מה שבדיעבד לא קרה כמובן. תחזית זו נראית לנו תמוהה, שכן לא נראים באופק סיכונים אינפלציוניים שיחייבו העלאת ריבית בעוד על פי תחזית הבנק שיעור הצמיחה יוותר מתון. מעבר לכך, בהודעה המצורפת לתחזיות מצוין, כי התחזית להעלאת ריבית מבוססת על ציפיות ל"עלייה בסביבת הריביות בעולם, בתמיכת צמצום ההקלה הכמותית בארה"ב". להערכתנו הנחת בסיס זו לא מספיק חזקה, שכן התשואות הארוכות מתמחרות כבר את רוב מהלך הצמצום ולא צפויות לעלות באופן מהותי, ואילו בהתייחס לריביות הקצרות הפד הבהיר שמוקדם מאוד לדבר על העלאה. לכן, תחזית הריבית שלנו ל-12 חודשים מהיום נותרת על רמה של 1.0%.

נקודות עיקריות מההודעה:

 

  • מדד נובמבר הפתיע כלפי מטה (לא אותנו). סביבת האינפלציה נמצאת בתחום היעד, מעט נמוך ממרכזו.
  • חלה עלייה מתונה בציפיות מהמקורות השונים לאינפלציה בשנה הקרובה, אך כולן עומדות עדיין מעט מתחת למרכז יעד האינפלציה.
  • קצב הצמיחה של המשק יציב, ואף נראים סימנים להתאוששות מסוימת של הפעילות, ובכלל זה ביצוא.
  • תחזיות חטיבת המחקר לצמיחה ב-2014 (בנטרול השפעת הגז) עודכנו כלפי מעלה מ-2.7% ל-2.9%. העדכון נבע בעיקר מעדכון התחזית לגידול בצריכה הפרטית (בשל ביטול העלאת מס ההכנסה) וביצוא (בשל תחזית לצמיחה עולמית מהירה יותר). מנגד, תרומת הגז צפויה לפחות מ-0.7% בתחזית קודמת ל-0.4% כך שהצמיחה הכוללת את תרומת הגז התעדכנה כלפי מעלה.
  • תחזית הצמיחה ל-2015 עומדת על 3.2%. מ-2015, תרומת הגז לעומת השנה הקודמת היא כבר אפסית (שכן אין יותר קיטון בייבוא תחליפי הגז לעומת שנה קודמת) ולכן מדובר על שיפור לעומת התחזית ל-2014. שיפור זה נובע ע"פ ההודעה בעיקר משיפור ביצוא (על רקע שיפור בכלכלה הגלובאלית).
  • התמונה המקרו-כלכלית ב 2015-משקפת מצב שבו, על רקע התאוששות צפויה בעולם, נדרשת פחות תמיכה של המדיניות המוניטרית והפיסקלית בפעילות במשק. פה אנו מסכימים עם תחזית בנק ישראל כיוון שבמהלך 2015 יחלו להיווצר ציפיות להעלאת ריבית בארה"ב שיאפשרו לבנק ישראל להעלות, במידת הצורך, את הריבית גם פה.
  • "נתוני הקצה משוק הדיור מצביעים על התמתנות בקצב עליית המחירים, במספר העסקאות ובביצועי המשכנתאות, לצד ירידה במאפייני הסיכון של המשכנתאות וסימנים לגידול בהיצע. עם זאת, לא ניתן עדיין להצביע על שינוי מגמה בשוק הדיור". במילים אחרות, היה חודש לא רע (מנקודת המבט של בנק ישראל או של השוכרים, לא של מחזיקי הדירות) מבחינת שוק הנדל"ן. חודש אחד לא מלמד על שום מגמה.
f