סקירת מאקרו ישראל- ספטמבר 2013 פסגות בית השקעות | 06.10.2013

 

בעקבות  שינוי  חלק  משיטות המדידה של הלמ"ס עודכנו באופן משמעותי כלפי מעלה נתוני התוצר לשנים 2013-2016. כתוצאה מכך, שיעור הגירעון מהתוצר ב-2012 פחת מ-4.2% ל-3.9%, ויחס החוב תוצר פחת מ-73.2% ל-68.4%.

 • בעקבות  שינוי  חלק  משיטות המדידה של הלמ"ס עודכנו באופן משמעותי כלפי מעלה נתוני התוצר לשנים 2013-2016. כתוצאה מכך, שיעור הגירעון מהתוצר ב-2012 פחת מ-4.2% ל-3.9%, ויחס החוב תוצר פחת מ-73.2% ל-68.4%.
 •  עם זאת, לפי בנק ישראל המדיניות הפיסקאלית הנדרשת לשנים הבאות לא השתנתה באופן מהותי, זאת כיוון שלפי המתודולוגיה הישנה, הממשלה לא הייתה צפויה מלכתחילה לעמוד ביעדי הגירעון בשנים הקרובות.
 • מדד אוגוסט עלה, בהתאם להערכותינו, ב-0.2%. המדד הושפע בעיקר מעליית מחירי הדיור (שכ"ד), ירידה מחירי ההבראה והנופש בארץ ובחו"ל וירידה במחירי הפירות והירקות הטריים.
 •  תחזית האינפלציה של פסגות ל-12 החודשים הקרובים: 1.9%.
 • בנק ישראל הפחית את הריבית במשק ברבע נקודת אחוז נוספת לרמה של 1.00%. הגורם שהשפיע להערכתנו יותר מכל על החלטת הועדה המוניטרית, הוא שער החליפין של השקל מול סל המטבעות, המהווה גורם המעכב את צמיחת המשק.
 •  תמיכה נוספת להחלטה להפחית את הריבית התקבלה על ידי ההאטה בקצב השיפור של הצמיחה העולמית, והתמתנות קצב הצמיחה של הצריכה הפרטית ברבע השלישי של השנה, נתון מדאיג בהינתן שבשנה הבאה צפויות העלאות מסים נוספות, שיפגעו בהכנסה הפנויה של משקי הבית.
 •  אנו נותנים הסתברות גבוהה יותר לאי שינוי בריבית המוניטרית בשנה הקרובה. עם זאת, בתקופה הקרובה צפויים להתחלף מחצית מהחברים בוועדה המוניטרית. בהינתן שזהותם של המחליפים עדיין לא ידועה, וכן גם לא דעותיהם, הרי שכל תחזית ריבית שלא נספק כיום, עשויה להשתנות, בהיוודע זהות החברים החדשים בוועדה.
 •  שוק ההון המקומי רשם ביצועים עודפים על פני מרבית המדדים המובילים בעולם.
 • בסיכום החודש, מדד ת"א 100 ומדד ת"א 25 רשמו עליות של 5.6% ו-7.3%, בהתאמה. מדדי השורה השנייה חזרו גם הם לעלות כאשר מדד היתר השלים עלייה של 8.9% ומדד ת"א 75 של 3.1%.
 • אנחת רווחה נשמעה מפיהם של המשקיעים ברחבי העולם לאחר שהפד הודיע, בניגוד לקונצנזוס, על דחיית תהליך צמצום ההרחבה הכמותית.
 • מדד ה-S&P 500 עלה ב-3%, מדד היורוסטוקס 600 האירופאי עלה ב-4.4%, ומדד  MSCIעלה ב-6.2%.
 • האפיק הממשלתי נהנה החודש מהמגמה החיובית שהתנהלה בארה"ב, כמו גם מהפחתת הריבית של בנק ישראל אשר תרמה כמובן לעליות במחירי האג"ח המקומיות.
 • בסיכום החודש, האפיק השקלי בריבית קבועה עלה ב-1.2%, האפיק הצמוד למדד עלה ב-1.2% והאפיק בריבית משתנה רשם עליה מתונה של 0.3%. ציפיות השוק בטווח הקצר (שנתיים) מגלמות לחצים אינפלציוניים נמוכים, וירדו לרמה של 1.5% מ-1.7%.
 • האפיק הקונצרני, בהיותו יצור כלאיים של האפיק המנייתי והאפיק הממשלתי, נהנה בחודש ספטמבר מהעליות בשני אפיקים אלו. מדד התל-בונד 60 ומדד התל-בונד השקלי עלו שניהם ב-1.7%. מדד התל-בונד יתר רשם עליה של 2.0% ומדד התל-בונד תשואות חתם את החודש בעליות שערים של 2.3%. מדד התל-בונד בנקים עלה  ב-1.5%.

עדכון נתוני התוצר

הרבה זמן לא יצר פרסום של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כל כך הרבה רעש כמו עדכון נתוני התוצר בישראל מאמצע חודש אוגוסט. בעקבות שינוי חלק משיטות המדידה של הלמ"ס  עודכנו באופן משמעותי כלפי מעלה נתוני התוצר לשנים 2013-2006 כך שבסופו של דבר הסתבר שהתוצר בשנת 2012 היה גבוה ב-6.8% לעומת רמתו לפני העדכון.  אז למה זה צריך לעניין אותנו ? ראשית מכיוון שעדכון נתוני התוצר גרם אוטומטית לעדכון כלפי מטה של כל נתון שמחושב במונחי התוצר. כך למשל, שיעור הגירעון מהתוצר ב-2012 פחת מ-4.2% ל-3.9%, ויחס החוב תוצר פחת מ-73.2% ל-68.4%.
מעבר לכך, מכיוון שתקציב המדינה לשנים 2014-2013, נבנה על בסיס סט הנתונים הישן התעוררו, בעיקר בתקשורת, סימני שאלה באשר למידת הנחיצות של צעדי האוצר לצמצום הגירעון שהוכרזו השנה. כך למשל, שיעור גירעון של 4.65% ב-2013, היה אמור לבטא גירעון של 45.6 מיליארד ש"ח, ואילו עתה אותם 4.65% גירעון הינם 48.8 מיליארד ש"ח, והנה להם 3.1 מיליארד ש"ח, שכביכול היו יכולים לאפשר לאוצר להעלות את המע"מ רק בחצי אחוז ולא באחוז שלם כפי שקרה בפועל. פה גם המקום לציין כי העדכון של הלמ"ס לא נפל על מקבלי ההחלטות במשק כרעם ביום בהיר ולמעשה כבר ב-2009 הודיעה הלמ"ס על העדכון הצפוי.
עם זאת, מאחר וסוף השנה קרב ובא, אנו לא צופים כי במשרד האוצר יקבלו החלטה להפחית מסים עוד השנה. ושאלת פוטנציאל ההשפעה של עדכון נתוני התוצר על מדיניות האוצר רלוונטית בעיקר לשנים 2014 והלאה. ניתוח שפרסם בנק ישראל החודש מצביע על כך שלמרות השינויים, המדיניות הפיסקאלית הנדרשת לשנים הבאות לא השתנתה באופן מהותי,  זאת כיוון שלפי המתודולוגיה הישנה, הממשלה לא הייתה צפויה מלכתחילה לעמוד ביעדי הגירעון בשנים הקרובות.

 

 

 

בנק ישראל הפחית את הריבית לרמה של 1.00%
בהיעדר לחצים אינפלציוניים ובהינתן תחזית הלמ"ס ותחזית בנק ישראל לצמיחה מתונה מההערכות הקודמות, הגורם שהשפיע להערכתנו יותר מכל על החלטת הועדה המוניטרית, הוא שער החליפין של השקל מול סל המטבעות, המהווה גורם המעכב את צמיחת המשק (תחזית בנק ישראל היא לשיעור גידול שלילי ביצוא השנה). תמיכה נוספת להחלטה להפחית את הריבית התקבלה על ידי ההאטה בקצב השיפור של הצמיחה העולמית, והתמתנות קצב הצמיחה של הצריכה הפרטית ברבע השלישי של השנה, נתון מדאיג בהינתן שבשנה הבאה צפויות העלאות מסים נוספות, שיפגעו בהכנסה הפנויה של משקי הבית.
מה הלאה? כאמור, הסיבה להפחתות הריבית האחרונות היא התחזקות השקל. ללא התחזקות זו סביר להניח שהריבית עדיין הייתה עומדת על 1.75%. קשה לחזות, האם יהיה די בצמצום פער הריביות לרמה הנוכחית כדי שהכוחות להמשך התחזקות השקל יחלשו באופן משמעותי. עם זאת, מאחר ובטווח הארוך יותר, הבנק המרכזי האמריקאי צפוי לצמצם את ההרחבה הכמותית, צעד שעשוי לצמצם עוד יותר את פער התשואות בין המשקים, הרי שאנו נותנים הסתברות גבוהה יותר לאי שינוי בריבית המוניטרית בשנה הקרובה.
סייג אחד לתחזית הריבית שלנו: בתקופה הקרובה צפויים להתחלף מחצית מהחברים בוועדה המוניטרית (כל חברי הועדה מטעם בנק ישראל, כולל פישר). בהינתן שזהותם של המחליפים עדיין לא ידועה, וכן גם לא דעותיהם בנוגע למידת החשיבות של תמיכת המדיניות המוניטרית במשתנים נוספים כגון צמיחה ותעסוקה, הרי שכל תחזית ריבית שלא נספק כיום, עשויה להשתנות, בהיוודע זהות החברים החדשים בוועדה.
בנוסף להחלטת הריבית, כמדי רבעון, חטיבת המחקר של בנק ישראל עדכנה את תחזיותיה לסביבה הכלכלית. כפי שניתן לראות בטבלה מטה, תחזית הצמיחה של ל-2013 עודכנה כלפי מטה (בעיקר בשל עדכון כלפי מטה בנתוני היצוא, תחזית התומכת בהפחתת הריבית). תחזית הצמיחה ל-2014 עודכנה כלפי מעלה, בעיקר בשל התמתנות קצב הגידול של היבוא (בעוד גם ל-2014 תחזית היצוא עודכנה כלפי מטה).

 

f