משבר נמשך כמה שנים ובסוף גרמניה מנצחת

בראיון בחודש שעבר טען ראש ממשלת יוון, יורגוס פפנדריאו, כי תוכנית הסיוע של האיחוד האירופי התעכבה יתר על המידה, מה שהחריף את המצב באזור. אפשר להביע תמיהה לאור אמירותיו של ראש הממשלה בהתחשב בעובדה שאם ממשלתו לא הייתה משקרת בנוגע לתוצאותיה הכלכליות ייתכן ולא היינו בברוך הזה, אבל יש משהו בדבריו.

העיכוב בהכרזה על תוכנית הסיוע הגביר את אי הוודאות בקרב המשקיעים, מה שגרם לפרמיות הסיכון לעלות ולחששות לגבי זליגה של המשבר מיוון למדינות ה-PIIGS האחרות. הסיבה העיקרית לעיכוב התוכנית הייתה התנגדותה של גרמניה לחילוץ המשק היווני על חשבון משלם המיסים הגרמני. היו גם הכחשות נמרצות של קנצלרית גרמניה אנג'לה מרקל לגבי התרקמות תוכנית חילוץ כלשהי ומאוחר יותר גם איומים כי ללא תוכניות צנע עמוקות מצד ממשלת יוון לא תשתף גרמניה פעולה עם תוכנית החילוץ. בכלל, מתגובות של ממשלת גרמניה במהלך התפתחות המשבר באירופה הצטייר כאילו גרמניה היא הסובלת העיקרית מתוכנית החילוץ וכאילו משלם המיסים הגרמני יאלץ לסחוב על גבו את הפרזיטים ממדינות ה-PIIGS בעוד למעשה התמונה הכללית שונה בתכלית.
 
המשחק ששיחקה גרמניה (ואין מילה אחרת לתאר זאת כי מלכתחילה היה ברור שבסופו של דבר תהיה תוכנית) אמנם החריף את עומקו של המשבר ובדיעבד גרם להתייקרות עלויות התוכנית אך נראה כי בטווח הארוך, דווקא גרמניה היא זו שתסבול פחות מכל מדינות הגוש מתוכנית החילוץ ומהחרפת המשבר.

הסיבה הראשונה בגללה הפגיעה בגרמניה בעקבות תוכנית החילוץ תהיה חמורה פחות משנדמה היא שגרמניה, ביחד עם צרפת, הגדילה במהלך המשבר את כוחה הפוליטי בגוש האירו בפרט ובעולם בכלל. בשל הצורך בקיצוצים פיסקאליים חדים במדינות הגוש, המשבר שהחל כמשבר כלכלי הפך הלכה למעשה למשבר כלכלי/פוליטי. השביתות והצמצומים בחסותם של הסקטורים הציבוריים וועדי העובדים ברחבי אירופה, מובילים לחולשתן של הממשלות ולהזדמנות פוליטית לגרמניה וצרפת. ממשלות הגוש הזקוקות לתמיכה פוליטית בעתות המצוקה נאלצות ליישר קו עם המדיניות הגרמנית/צרפתית ולשתף פעולה בהתוויית דרכו העתידית של הגוש. גם בצרפת, משק בו התנאים הסוציאליים לעובדים עולים למדינה כסף רב, צפויות תמורות קשות ורפורמות בתחום שוק העבודה- העלאת גיל פרישה, הגמשת חוקי הפיטורים וכו'. לכן, בגרמניה, מדינה בה התוצר לנפש עמד על 40.8 אלף דולר ב-2009 ובמונחי שוויון כוח הקנייה הינו הגבוה בגוש האירו, יודעים שבמידה וגוש האירו ישרוד את המשבר הנוכחי, בצורה זו או אחרת, תעמוד הממשלה המקומית בראש הגוש הכלכלי השני בגודלו בעולם מה שכמובן מעניק לה יתרון יחסי בהמשך הדרך ובקבלת ההחלטות הכלכליות של הגוש כך שיעמדו בקנה אחד עם האינטרס המקומי.

הסיבה השנייה לכך שגרמניה נהנית מהמשבר הנוכחי קשורה לחולשתו של מטבע האירו אל מול המטבע האמריקאי. רבות נכתב על חסרונו של האיחוד המוניטארי בכך שלמדינות ה-PIIGS שנקלעו למשבר חובות לא קיימת האפשרות לפחת את המטבע המקומי ובכך להקל על נטל החוב ולהגביר את התחרות מול מדינות הגוש האחרות. כיוון שכ-50% מהייצוא הגרמני אינו מופנה לגוש האירו, מבחינתה של גרמניה הנהנית מעודף החשבון השוטף גם מול המדינות שמחוץ לגוש האירו, הפיחות באירו מגדיל את רווחיות היצואנים ותורם לצמיחה. ע"פ תחזיות קרן המטבע, המשק הגרמני צפוי לצמוח בשנים 2010-2012 בקצב ממוצע של 1.6%, נמוך מקצב הצמיחה החזוי לארה"ב (2.7%) אך גבוה משמעותית

מזה החזוי למדינות ה-PIIGS (0.5%). בחישוב של צמיחה לנפש הפערים עוד יותר בולטים: אזרח גרמני יתעשר בשנים אלו כמו אזרח אמריקאי (1.7% לשנה) בעוד הצמיחה לנפש במדינות ה-PIIGS צפויה להיות שלילית.
בנוסף, לא ניתן שלא להתייחס לעלויות הגיוס של ממשלת גרמניה ועלותה של תוכנית החילוץ. בעקבות החרפת המשבר נרשמה בשווקים בריחה של המשקיעים לנכסים בטוחים ובעיקר לאג"ח ממשלתיות של ארה"ב וגרמניה. בעוד בארה"ב ירידת התשואות הייתה חדה אך לא לרמה בהן היו בעקבות קריסתו של ליהמן ברדרס, בגרמניה התשואה על אג"ח גרמני ל-10 שנים עומדת כיום על 2.7%, הרמה הנמוכה ביותר מאז הקמת גוש האירו.

לרמה הנמוכה כל כך של התשואות יש שתי משמעויות עיקריות: ראשית, לממשלת גרמניה זול יותר לגייס כספים ולממן את הגרעון בתקציבה, דבר המאפשר צמצומים פיסקאליים עדינים בהרבה מאשר בשאר מדינות האזור. שנית, בהינתן וממשלת גרמניה תקבל על ההלוואות שתעניק למדינות ה-PIIGS במסגרת תוכנית החילוץ תשואה של 5%, הרי שמשלם המיסים הגרמני ייהנה בסופו של דבר מהלוואות אלו.

אם כך, נראה שבסופו של דבר תוכנית החילוץ של גוש האירו תפעל לטובתה של גרמניה (גם של צרפת, מלבד הפיחות באירו). עם זאת צריך לזכור כי תוכנית החילוץ לא פותרת את הבעיות הקיימות במדינות הדרומיות של הגוש ולכן בסופו של דבר יאלצו גרמניה וצרפת להתעמת עם הבעיות בצורה שונה. מדינות הדרום, ובעיקר יוון, סובלות כבר שנים ארוכות מחוסר יכולת להתחרות בשוק הגלובאלי. חוסר יכולת זו מאלצת למעשה את מדינות אלו לבצע תוכניות צנע ותוכניות התייעלות חסרות תקדים שיגררו אותן לשנים ארוכות של צמיחה נמוכה עד אפסית.




אורי גרינפלד, כלכלן בכיר, פסגות בית השקעות

דוח זה הינו רכושה של פסגות בית השקעות בע"מ (להלן - "פסגות"), אין להעתיק, לשכפל, לצטט, לפרסם בכל אופן ו/או פעולה, דפוס, צילום, הקלטה, העתקה את הדוח, ו/או כל חלק ממנו ללא קבלת אישור בכתב ומראש. הדוח מבוסס על נתונים שהיו גלויים לציבור ושפורסמו על ידי פסגות ו/או החברות המוזכרות בדוח (להלן - "החברות") בתשקיפים, דוחות כספיים, הודעות לבורסות לניירות ערך, פרסומים בכלי התקשורת ובכל דרך אחרת ועל בסיס הענפים בהן פועלות החברות והנחות שנעשו על בסיס מידע, פרסומים ונתונים אלו. המידע, הפרסומים והנתונים מהמקורות הנ"ל הונחו כנכונים ודוח זה המסתמך עליהם אינו מהווה אימות או אישור לנכונות נתונים אלו. המידע המופיע בדוח זה  מעודכן למועד פרסומו לראשונה ואינו מתיימר להכיל את כל המידע הדרוש למשקיע זה או אחר, וכן אינו מתיימר להוות ניתוח מלא של כל העובדות והפרטים המופיעים בו והדעות האמורות בו עשויות להשתנות ללא מתן הודעה נוספת. ניתוח זה משקף את הבנתנו ביום עריכת דוח זה. מודגש כי אין פסגות ו/או עובדיה אחראים למהימנות המידע המפורט בדוח, לשלמותו, לדיוק הנתונים הכלולים בו או להשמטה, שגיאה או ליקוי אחר בדוח.  פסגות לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק ו/או הפסד שיגרמו משימוש בדוח זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע שבדוח זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש. פסגות ו/או חברות בנות שלה ו/או חברות הקשורות אליה (להלן - "התאגידים") ו/או בעלי שליטה ו/או בעלי עניין במי מהם עשויים להחזיק עבור עצמם ו/או עבור מי מלקוחות התאגידים הנ"ל ניירות הערך של מי מהחברות, ו/או עשויים להיות  בעלי שליטה ו/או בעלי עניין במי מהחברות. כמו כן, עשויים מי מהנ"ל לפעול בניירות הערך של מי מהחברות נשואי  דוח זה,על בסיס יומי או אחרת, לשמש כחתם לניירות הערך כאמור, לפעול מעת לעת במכירתן ו/או ברכישתן, חרף האמור בדוח זה , הן בזמן פרסומו והן לאחר פרסומו. אין לראות בדוח זה שיווק השקעות או תחליף לשיווק השקעות והתאמה אישיים וספציפיים ללקוח תוך התחשבות בנתוניו, צרכיו המיוחדים והאחרים, מצבו הכספי, נסיבות ומטרות השקעתו המיוחדים של כל אדם. אין להעביר דוח זה לצד ג' כלשהו.
© כל הזכויות שמורות