אדוני היועץ, השוק ירד מאד, איך לא הוצאת אותי בזמן?

בדיקה מראה כי רוב הזמן "בריחה" בשלב מוקדם אינה משתלמת

בעבר כשהשוק היה מתחיל לרשום ירידות שערים, הטלפונים של היועצים בבנקים ושל מנהלי ההשקעות לא היו מפסיקים לצלצל. "תמכור הכל", "תוציא אותי", "מדוע אתה לא מוריד חשיפה לשוק, הוא יורד כל יום ואתה עומד שם ולא עושה כלום" - הם משפטים נפוצים שהיועצים ומנהלי ההשקעות היו שומעים.  מאז חלה התבגרות מסויימת של הציבור. עם זאת  מידי פעם עדיין נתקלים באותם הקולות. אחרי מפולות כמו זו שעבר השוק הישראלי בשנים 2007 ו-2008 קל מאד להסתכל אחורה ולומר "לו רק היינו יוצאים מוקדם, איזה הפסד היינו חוסכים לעצמנו". לפי ההגדרה, כל ירידה גדולה מתחילה בירידה קטנה ולכן הפיתוי לצאת "מוקדם" הוא גדול.
אלא שהסתכלות בדיעבד על מקרה בודד לא ממש מלמדת על מה שכדאי לעשות דרך קבע. בסיוע חברת המחקר האמריקאית נד דיוויס ריסרץ',  בדקנו את התנהגות השוק לאחר יציאת משקיעים ממנו, בנסיבות בהן מדד ת"א 100 ירד ירידה תוך שנתית בשיעור של 5% או ב- 10%. הבדיקה כללה תקופה יותר מ-18 שנה (מפברואר 1992 ועד היום).  לדוגמא, אם המדד היה ברמה של 800 נקודות, ואז עלה ל- 812  נקודות,  ומשם ירד  ב-5%  לרמה של 771 נקודות, בדקנו מה היה קורה אילו מכר הלקוח את המניות שלו ברמה זו.
מהבדיקה עלה כי ירידה של 5%  או יותר מתרחשת במדד ת"א 100 בממוצע כל קצת למעלה מחודשיים. ירידה של 10% או יותר מתרחשת בממוצע במדד כל ששה חודשים ואילו ירידה של 15% מתרחשת כל 13 חודש בממוצע. בשוק הישראלי לקח בממוצע 12 יום להגיע לירידה של 5% ו- 30 יום לרדת 10%. על מנת להגיע לירידה של 15% נדרשו כבר חודשיים וחצי. השוק הישראלי תנודתי יותר מהשוק האמריקאי. בעוד שבישראל ירידה של 10% או יותר מתרחשת בממוצע במדד כל ששה חודשים, בארה"ב ירידה בשיעור כזה מתרחשת כל 11 חודש.

מה עשה מדד ת"א 100 אחרי ירידות שערים?

כפי שניתן לראות בטבלה, משקיע שמכר את המניות שלו אחרי שהשוק ירד ב-5% , ראה את השוק עולה בשיעור ממוצע של 6.6% אחרי ששה חודשים מן הירידה ו-13.2% אחרי שנה. משקיע שחיכה לירידה של 10% ומכר אז, ראה את השוק עולה בשיעור ממוצע של 8.9% אחרי ששה חודשים ו- 16.8% אחרי שנה. מעניין לציין כי מאז תחילת 1992 עלה השוק בממוצע שנתי של 13%, כלומר שנה אחרי ירידות של 5% נותן השוק תשואה הדומה לממוצע הרב שנתי שלו, ואחרי ירידות של 10% נתן השוק אף תשואה עודפת על הממוצע הרב שנתי שלו.
עשינו בדיקה דומה גם לגבי השוק האמריקאי. הבדיקה נעשתה לגבי מדד ה- S&P 500 ב- 30 השנים האחרונות. הממצאים היו דומים לאלה שמצאנו בשוק הישראלי. מי שמכר דרך קבע אחרי שהשוק ירד ב-5%, 10% או 15% מצא בממוצע את השוק יותר גבוה אחרי 3, 6  ו-12 חודשים.
בעבר בדקנו בפסגות את השפעת הכניסות והיציאות של הציבור משוק המניות. עשינו זאת על ידי בדיקת תאריכי הכניסה והיציאה של הציבור לקרנות נאמנות מנייתיות ישראליות. מצאנו כי לאורך תקופה של עשר שנים כששוק המניות נתן תשואה כוללת של 301% הפסיד הציבור 58% מכספו.  זאת מכיוון שהציבור באופן עקבי נכנס לשוק אחרי שכבר עלה, ויצא ממנו אחרי שירד.
האם משמעה של הבדיקה היא שהשוק יהיה גבוה יותר מהיום בעוד שנה? לא בטוח. הסתכלנו על ממוצעים לאורך זמן. אמנם היו מקרים שאחרי שנה השוק היה נמוך משמעותית, ומכירה התבררה כצעד "נכון", אך הבעיה היא שלא ניתן לדעת בזמן אמיתי מתי נכון למכור ומתי כדאי להישאר.
המשמעות העיקרית של הבדיקה היא שכאסטרטגיה, הנטייה לברוח מהשוק אחרי ירידות של 5%, 10% או 15% אינה טובה. איש לא הצליח באופן עקבי לחזות את כיוון שוק המניות. המפתח להצלחה בשוק המניות הוא חשיפה ברמה שמתאימה לרמת הסיכון ההולמת כל משקיע והמאפשרת לו לישון בשקט בלילה. חשיפה כזו תאפשר ללקוח לעבור את "תיקוני השוק" התכופים כלפי מטה  מבלי לבקש מהיועץ בבנק או ממנהל השקעות שלו להוריד את שיעור אחזקת המניות בתיק  מיד עם כל ירידה בשוק.

גדי טולידאנו, יועץ פסגות לשווקים בינלאומיים

הכותב הוא יועץ פסגות לשווקים בינלאומיים.  פסגות עוסקת בשיווק השקעות ובשיווק פנסיוני ולא בייעוץ. האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ/שיווק השקעות ו/או פנסיוני ו/או מס  ו/או תחליף לייעוץ/שיווק כאמור המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא, וכן,  אינו מהווה הצעה לרכישת ניירות ערך. יובהר כי כל המידע והנתונים המובאים בכתבה אינם משקפים בהכרח את עמדתה של פסגות ויתכנו בהם טעויות.