ע"פ אומדני הלמ"ס צמח התוצר הריאלי במשק בשנת 2009 ב-0.5% המהווים כיווץ של 1.3% בתוצר לנפש. גם התחזיות לצמיחה בשנת 2010 עודכנו כלפי מעלה כאשר בנק ישראל עדכן את התחזית שלו לצמיחה בשיעור של 3.5%, לעומת 2.5% קודם לכן.
20.01.2010
מערך מקרו ואסטרטגיה / אורי גרינפלד וורד דר
• ע"פ אומדני הלמ"ס צמח התוצר הריאלי במשק בשנת 2009 ב-0.5% המהווים כיווץ של 1.3% בתוצר לנפש. גם התחזיות לצמיחה בשנת 2010 עודכנו כלפי מעלה כאשר בנק ישראל עדכן את התחזית שלו לצמיחה בשיעור של 3.5%, לעומת 2.5% קודם לכן.
• במהלך ארבעת השבועות האחרונים (להלן, "התקופה הנסקרת") עלה האפיק הממשלתי בשיעור של 0.3%. האפיק המנייתי המשיך לעומת זאת לעלות. באפיק הקונצרני נרשמו מגמות מנוגדות כאשר מדד תל-בונד 20 ירד במהלך התקופה ואילו מדד התל-בונד 40 עלה.
• מדד חודש דצמבר נותר ללא שינוי. במהלך 2009 עלה מדד המחירים לצרכן בשיעור של 3.9%. חלק משמעותי מאוד מעליה זו מיוחס להעלאות המיסים והתעריפים ע"י הממשלה. מדד ינואר צפוי לרדת ב-0.3%.
• במהלך התקופה התערב בנק ישראל במסחר במשך חמישה ימים בהיקף המוערך ב-800 מיליארד דולר. למרות זאת, התחזק השקל ב-2.6% מול סל המטבעות (4.2% מול הדולר). האטרקטיביות הפיננסית של ישראל עלתה מאוד באחרונה כאשר התבררה מהירות ההתאוששות הכלכלית. העלאת הריבית שנובעת ממהירות זו, הופכת את ההשקעה בנכסים נקובי שקל למעניינת יותר עבור זרים.
• נגיד בנק ישראל העלה את הריבית בינואר פעם נוספת לרמה של 1.25%. על אף שבבנק ישראל מודעים לכך שהריבית במשק צריכה להיות גבוהה יותר, קצב ההעלאות צפוי להיות מתון וזאת כיוון שבבנק ישראל חוששים מהתחזקותו של השקל. אנו מעריכים כי ריבית פברואר תשאר ברמה של 1.25%.
• הערכות האוצר הן כי הגרעון הממשלתי בשנת 2009 הסתכם ב-39.3 מיליארד ₪ או 5.15% מהתוצר. בכך עמד האוצר ביעד שהציב בתקציב הדו-שנתי לגרעון של 6% מהתוצר.
כללי
עיקרי הארועים הכלכליים/פיננסיים במהלך ארבעת השבועות האחרונים:
• בנק ישראל שב להתערב במסחר במט"ח ורכש סכום המוערך ב-800 מיליון דולר בחמישה ימי רכישות. בנק ישראל אינו משתף את הציבור במטרת הרכישות ובחינה של מועדי ההתערבות והיקפה אינה מניבה תובנות מיוחדות באשר לכלל ההתערבות של הבנק.
• 2010 החלה בישראל בהפחתות מיסים: הפחתת המס השולי המקסימלי מ-46% ל-45% הוצהרה מראש וכמוה גם הפחתת מס החברות מ-26% ל-25%. הפחתת המע"מ מ-16.5% ל-16% (לאחר שהועלה מ-15.5% ל-16.5% במאי שנה שעברה), הפתיעה. הטענה על פיה הפחתה של חצי אחוז אינה מגיעה לכיסי הצרכנים עשויה להיות נכונה (אם כי היא תלויה ברמת התחרות במשק), אולם הגישה על פיה מטרת ההפחתה היא הורדת המחירים היא שגויה. הרווח מהפחתת המע"מ מוערך בכ-1.5-2 מיליארד ₪ ויתחלק בצורה כזו או אחרת בין הצרכן לבין היצרן. אפילו אם לא יגיע אל הצרכן כלל, עדיין מדובר במהלך שישפר את מצבו של המגזר העסקי.
• בעוד בישראל מפחיתים את המיסים, בבריטניה הועלה המע"מ חזרה מ-15% ל-17.5%, לאחר שהופחת בראשית המשבר. אנו רואים בהעלאת מס זו סנונית ראשונה למהלכים דומים שייעשו ברוב רובן של המדינות המתועשות (לא בישראל) בשנה-שנתיים הקרובות.
• הערכה זו מבוססת על הגידול החד בחובות של המדינות השונות. במהלך התקופה עלתה מאוד המודעות לצרות החוב של מדינות ה-PIIGS: פורטוגל, אירלנד, איטליה, יוון וספרד. בינתיים צרות אלו מוגבלות למדינות הללו ומעט למרחב האירו כולו. כלל לא ברור שבמהלך 2010 הבעיות הנובעות מחוב עתק של מדינות לא יורגש במקומות נוספים בעולם.
• בעוד שיעור האבטלה בישראל ירד ל-7.7, בארה"ב ובאירופה הוא הגיע ל-10%. במקרה של אירופה מדובר בשיא של 11 שנים. ההבדל נובע מעוצמה מאוד שונה של המיתון שם, ופה.
• עוצמתה של סין מזמן כבר אינה חדשות, אולם ראינו לכך מספר הדגמות נוספות במהלך התקופה הנסקרת: סין עקפה את ארה"ב ונהפכה ליצואנית הרכב הגדולה בעולם. היא גם עקפה את גרמניה והפכה ליצואנית הגדולה בעולם. בנוסף, במהלך התקופה הכריזה סין במפתיע על העלאת יחס הרזרבה בבנקים שלה. מכיוון שסין היא צרכנית הסחורות הגדולה בעולם, גרמה ההכרזה לירידה במחיריהן.
אומדן הלמ"ס לצמיחה ב-2009
כבכל סוף שנה פירסמה הלמ"ס את אומדנה למשתנים המקרו כלכליים העיקריים ל-2009. המספרים הסופיים יתפרסמו בעוד חודשים ספורים.
מקור: למ"ס
ישראל נפגעה יחסית במידה מועטה מבין המדינות המתועשות, ואפילו שיעור האבטלה בה נמוך בצורה משמעותית מהשיעור הדו ספרתי הקיים בארה"ב ובמרבית מדינות אירופה.
התערבות בנק ישראל במסחר במט"ח
על פי הדיווחים בעיתונות, במהלך התקופה הנסקרת רכש בנק ישראל כ-800 מיליון דולר בחמישה ימי מספר (בנק ישראל אינו מודיע על התערבותו וגם לא על היקפה אלא בסופו של כל חודש). מאז מאי 2009, אז עברו יתרות המטח של ישראל את רף ה-44 מיליארד דולר שהוכרז ע"י בנק ישראל כיעד היתרות אליו הוא שואף להגיע, אין לבנק ישראל יעד מוצהר באשר להתערבותו במט"ח. בחינה של מועדי ההתערבות של הבנק והיקף ההתערבות בהם אינה מניבה רמזים או תובנות באשר למטרת הבנק.
אנו כופרים במשפט המושמע תדיר "אם אחרי רכישות של למעלה מ-30 מיליארד דולר(!) שער החליפין של השקל פוחת ב-8% בלבד, תארו לעצמכם מה היה השער ללא ההתערבות!
כלל לא ברור לנו שעצם מעורבותו של הבנק במסחר במטח לא יצרה היצעים של דולרים של מי שהעריך שהתערבות שכזו פירושה שהשקל הולך להיחלש, ושכדאי לנצל את ההזדמנות ולמכור מט"ח.
יתרות מטח גבוהות כמוהן כהון עצמי גבוה של חברה. מצד אחד, זה משדר יציבות ועוצמה. מצד שני, להון עצמי גבוה וגם ליתרות גבוהות יש מחיר. המחיר במקרה של היתרות נובע מפערי הריבית שבנק ישראל משלם על השקלים שהוא סופג מהמערכת לבין הריבית שהוא מקבל על השקעת היתרות. הפער היום שלילי – כלומר, בנק ישראל "מרוויח". אולם ברור לכל, שעם עליית ריבית בנק ישראל הרווח הזה יהפך להפסד. ההפסד מגיע לתקציב מדינת ישראל, והוא הולך ונצבר שם עד שבעתיד (כנראה המאוד רחוק) יצטמצם, יתאפס ובסופו של דבר יהפוך לרווח.
רווח של בנק ישראל תורם לתקציב המדינה, גרעון של בנק ישראל מרחיק את היום בו יירשמו לראשונה רווחים. נציין שבנק ישראל "מעביר" לתקציב המדינה הפסדים מאז התערבותו הקודמת במסחר במט"ח לפני למעלה מעשור.
מדד המחירים לצרכן
מדד דצמבר נשאר ללא שינוי, לעומת קונסנזוס לעלייה של 0.2%.
ההשפעות העיקריות על המדד היו:
• ירידה בשיעור של 0.8% במחיר שירותי הדיור בבעלות. מאז ינואר 2009 עלה הסעיף בממוצע ב-0.75% מדי חודש. קשה לדעת אם הירידה בסעיף החודש נובעת מתיקון במחירים בשוק הדיור או שמא זו הקדמה של ירידה עונתית שבד"כ מתרחשת בחודש ינואר.
• עלייה בשיעור של 0.8% בסעיף אחזקת הדירה כתוצאה מעליות במחירי הגז והחשמל.
• עלייה בשיעור של 1% במחירי התקשורת, בעיקר בעקבות התייקרות שירותי הטלפון הנייד.
• עלייה עונתית בסעיף ההלבשה והנעלה בשיעור של 8%.
הסעיפים העיקריים שתרמו לאינפלציה במהלך 2009 היו : דיור (עלה ב-5.6% ותרם 1.25% למדד), אחזקת דירה (עלה ב-5.2% ותרם 0.55% למדד) ותחבורה ותקשורת (עלה ב-6.5% ותרם 1.3% למדד).
תחזית פסגות לאינפלציה ב-12 חודשים האחרונים ולריבית בנק ישראל:
מקור: למ"ס
מדד חודש ינואר צפוי לרדת ב-0.3%, כאשר ההשפעות העיקריות על המדד צפויות להיות עדכון מחירי המים, ירידה עונתית במחירי ההלבשה וההנעלה, ירידת מחיר הדלקים, הפחתת שיעור המע"מ וירידה במחירי הפירות והירקות. ב-12 החודשים הקרובים אנו מעריכים כי האינפלציה תגיע ל-2% בהנחה שמחירי הסחורות והדולר יישארו ברמתם הממוצעת בשבועיים האחרונים.
הגדלת היקף ההנפקה של המק"מ
אחד הנושאים הנמצאים כיום במרכז השיח המאקרו כלכלי בעולם הוא אסטרטגית היציאה של הבנקים המרכזיים מהמדיניות המוניטרית המרחיבה בה נקטו. הדרך הקונבנציונלית לעשות זאת היא העלאות ריבית, אלא שבדיוק כשם שהבנקים המרכזיים היו יצירתיים במציאת דרכים להגביר את הנזילות (מעבר להפחת הריבית), הם יהיו יצירתיים גם בספיגתה מחדש. בנק ישראל שהחל כבר במגמת העלאות הריבית פועל לספיגת הנזילות בשווקים גם דרך אפיק המק"מ. בחודשיים האחרונים הגדיל בנק ישראל את היקף הנפקות המק"מ החודשיות מרמה ממוצעת של כ-7 מיליארד ₪ בחודשים ינואר-נובמבר 2009 ל-10 מיליארד בדצמבר ול-11 מיליארד בינואר 2010.
שוק ההון
סביבת הריבית הנמוכה וזרם נתוני המאקרו החיוביים ברובם הובילו להמשך עליית המדדים ברחבי העולם אל תוך השנה החדשה.
מדד ה-S&P 500 עלה בתקופה הנסקרת ב-2% והמדד האירופאי (Euro Stoxx 50) עלה ב-1.9%. מדד ת"א 100 ממשיך להציג ביצועי יתר אל מול המדדים המובילים בחו"ל, כאשר עלה בתקופה זו ב-3.4%. מדד ת"א 25 לעומת זאת, עלה בשיעור של 1.6% בלבד, זאת בשל משקלם הגבוה של מניות הבנקים שסבלו מירידה בעקבות מכירת מניות בנקים ע"י בעלי שליטה: המדינה או פרטיים.
הסקטור המוביל בבורסה הישראלית היה סקטור האנרגיה שהציג ביצועי יתר מרשימים. מדד חיפושי נפט וגז של הבורסה בת"א עלה בתקופה הרלוונטית בשיעור של 29.3%. עיקר העלייה היה בזכות שמועות על מציאת נפט בקידוח מגד 5 בראש העין, קידוח בבעלות חברת "גבעות" וסימנים חיוביים מקידוח הגז "תמר" שלחופי חיפה.
ב-11 בינואר מכר משרד האוצר 5% ממניות בנק דיסקונט שבידי המדינה בסכום של 435 מיליון שקל. הכוונה היא למכור את מניות דיסקונט ובנק לאומי במהלך 2010. לאחר המכירה, מחזיקה המדינה 20% ממניות בנק דיסקונט ו-11.5% ממניות בנק לאומי. התקבולים ממכירת מניות דיסקונט (שכבר בוצעה) וממכירות עתידיות שיבוצעו מהווים תחליף לגיוס ההון בשוק.
האפיק הממשלתי – מאז דצמבר 2009 קיים מתאם שלילי בין שוקי המניות לשוקי האג"ח הממשלתי. התאוששות המשק יוצרת ציפיות להקדמת העלאות הריבית של הפד, ציפיות שגרמו לעליית תשואות בשוקי האג"ח הממשלתיות בעולם. בנוסף, הגירעונות העצומים של מדינות מפותחות רבות בעולם (דווקא בנושא זה ישראל הפתיעה לטובה) והחששות לגבי יכולת החזר החוב של חלק מהמדינות באירופה הכבידו גם הם על האפיק הממשלתי.
לאחר הירידות החדות בדצמבר (מדד אג"ח ממשלתי ירד ב-1.8%), במהלך השבועיים הראשונים של ינואר חל תיקון באפיק והמדד עלה ב-0.5%. תנודתיות גבוהה זו תאפיין כנראה את התקופה הקרובה בשוק האג"ח וזאת בשל אי הוודאות הגבוהה לגבי תזמון העלאות הריבית בארה"ב.
העקום השקלי, העקום הצמוד ופערי התשואות ביניהם לאורך המח"מים השונים:
מקור: הבורסה לני"ע בת"א, עיבודי פסגות בית השקעות
בעוד בעולם עליית מחירי הסחורות והריבית הנמוכה גרמה לעלייה בציפיות האינפלציוניות, בישראל, הציפיות האינפלציוניות המגולמות בשוק ירדו מעט בתקופה הנסקרת. ההבדל נובע מרמתן ההתחלתית הגבוהה יחסית לעולם. במהלך התקופה עלו מחיריהם של האג"ח השקליות ב-0.5% בעוד האג"ח הצמודות נותרו ללא שינוי.
השוק הקונצרני – שינוי המגמה בשוק האג"ח הממשלתיות השפיע גם על השוק הקונצרני. מדד התל-בונד 20 השיל בתקופה הנסקרת 0.7% מערכו בעוד מדד התל-בונד 40 הוסיף 0.7%. ההבדל בין ההתנהגות של שני המדדים נובעת מכך שהאגרות במדד התל-בונד 20 נחשבות לבטוחות יותר ולכן התנהגותן דומה יותר להתנהגות האג"ח הממשלתיות. בנוסף, סביבת הריבית הנמוכה והתשואות הנמוכות המגולמות במחירי האפיק הממשלתי והאג"ח הקונצרני בתל-בונד 20, דוחפות את המשקיעים להגדיל את רמת הסיכון על מנת לקבל תשואה גבוהה יותר.
המרווח בין התשואות על תל בונד 20 ותל בונד 40 מול אג"ח ממשלתי:
היקף הגיוסים גדל בחודש דצמבר, לעומת נובמבר ואוקטובר. סה"כ גויסו באג"ח קונצרניות 2.9 מיליארד ₪, מתוכם 2.5 בדירוגים נמוכים מ AA- .בסה"כ גויסו במהלך השנה בשוק הראשוני 37.4 מיליארד ש"ח, נמוך מהנפח שאפיין את השוק בשנים 2005-2006 (כ-40 מיליארד בשנה).
הנפקות אג"ח קונצרני כולל אג"ח למוסדיים:
מקור: הבורסה לני"ע בת"א, עיבודי פסגות בית השקעות
סקירה זו הינה רכושה של פסגות בית השקעות בע"מ (להלן - "פסגות"). אין להעתיק, לשכפל, לצטט, לפרסם בכל אופן או פעולה, דפוס, צילום, הקלטה, העתקה את הסקירה, או כל חלק ממנה ללא קבלת אישור בכתב ומראש.
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמים בסקירה זו (להלן- "המידע") מסופקים כשרות לקוראים ואינם משקפים בהכרח את עמדתה הרשמית של פסגות. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או הזמנה לקבלת הצעות, או שיווק השקעות - בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא - לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן.
במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פסגות אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד.
פסגות לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש בסקירה זו, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
לפסגות ו/או לחברות בנות שלה ו/או לחברות הקשורות אליה ו/או לבעלי שליטה ו/או לבעלי עניין במי מהם עשוי להיות מעת לעת עניין במידע המוצג בסקירה זו, לרבות בנכסים הפיננסיים המוצגים בה.
אין להעביר סקירה זו לצד ג' כלשהו.
© כל הזכויות שמורות