המע"מ יורד בחצי אחוז כבר מחרתיים, אג"חים וצעדים להפחתת הנזילות

המע"מ יורד בחצי אחוז כבר מחרתיים

יפה. השלב הבא – הפחתה חזרה של תקרת הביטוח הלאומי ומס הבריאות.
המהלך מוצדק לחלוטין. יעד הגרעון ל-2010, שנקבע בקיץ 2008 לפני סימני ההתאוששות הכלכלית (וגם לפני שהגענו לשיא המשבר), דיבר על 5.5%. 
על פי התחזיות שלנו, בקושי היינו מגיעים ל-4.5%. החזרת הכסף לאנשים היא צעד נכון. 
גם ההתחלה מהמע"מ ושמירת ההפחתה של המס הישיר להמשך – גם היא נכונה. 
מה שלא יהיה נכון, זה אם הממשלה תמשיך להפחית מיסים מעבר למה שהעלתה בהוראת שעה לפני שנה וחצי.
אבל זה כנראה עוד ייקח זמן.
כל אחוז מע"מ משפיע על המדד באזור ה-0.75% (הוא לא חל על סעיף הדיור, על פירות וירקות ועל עוד שברירי סעיפים בודדים). 
לא כל השינוי של המע"מ מגיע לצרכן – במצב משק נורמאלי, הסוחרים והיצרנים יספגו חלק מהעלייה או ייקחו לעצמם חלק מהירידה. 
לכן בד"כ הנחנו השפעה על המדד של 0.5% על כל אחוז מע"מ, ועל פני חודשיים.
אנו מעריכים שהפחתת המע"מ בחצי אחוז מ-16.5% ל-16%, תפחית בערך 0.25% מהמדד בינואר-פברואר. תזכורת: תחזית המדד הקודמת שלנו לחודשיים אלו הייתה 0.2% ו-0.3%.
אלו עוד חדשות טובות לשקלים, אחרי שאתמול הם קיבלו מתנה מהנגיד.

חדש (יחסית) בממלכת האותיות

עוד אחת לאוסף (כבר כמה חודשים, האמת): לא סתם V – סימן של נייקי.
ISI כבר מתפרעים לגמרי עם תחזיות הצמיחה שלהם ל-2010, אם כי גם הם, שניצבים בקצה האופטימי לגמרי של הסקאלה, מוכנים להודות שאלו לא דברים שיכולים להחזיק מעמד. 
גם הם מדברים על האטה בקצב הצמיחה ב-2011.
הם מעריכים שדוח המשרות הקרוב לחודש דצמבר יצביע על עליה ראשונה מזה שנתיים במספר המשרות בארה"ב.
מסתבר שהעשור האחרון היה הגרוע ביותר לא רק למניות, אלא גם לתעסוקה בארה"ב.
אחת הסיבות המשותפות לרקורד הגרוע הזה: המיתון החריף ביותר מזה 80 שנים.
בעשור האחרון ייצר המשק האמריקאי 460K משרות בלבד! זה מספר שפשוט לא ייאמן. 
ישראל – מדינה עם קצת פחות מועסקים ומקומות עבודה – ייצרה 460 אלף משרות בשש השנים האחרונות!
מה שכן, חוסר היכולת לייצר משרות חדשות בארה"ב לא סותר את העובדה ששיעור האבטלה בארה"ב ירד בהתמדה בעשור האחרון. 
פשוט בגלל ששיעור ההשתתפות ירד – שיעור נמוך יותר של גברים אמריקאים משתתף היום בשוק העבודה, בהשוואה לעבר. 
מדובר, דרך אגב, בתופעה מאוד מוכרת גם בישראל. 
אלא שפה, שיעור ההשתתפות של הנשים נמצא במגמת עליה שמפצה על הבטלנות של הגברים.
עוד סימן כלכלי חיובי מהעולם: יפן הולכת לקצץ בחצי את התוכנית הפיסיקלית שהגישה – הם כבר מרגישים הרבה יותר טוב.
הבהרה: כשאמרנו סימן חיובי התכוונו חיובי למניות. בהחלט לא לאג"חים.

אג"חים

לראשונה מאז החל שוק המניות לעלות, גם האג"חים עושים רעשים של תמחור תרחיש V. 
בתוך חודש אחד עלו התשואות בארה"ב מ-3.20 ל-3.80. בישראל הם עלו מ-4.65 ל-5.15. 
כלומר, על הדרך נהנינו גם מירידת המרווח מול ארה"ב. 
דרך אגב, בשנה האחרונה קיים מתאם הפוך בין התשואות (בישראל או בארה"ב) לבין המרווח: כאשר התשואות בארה"ב עולות, הן עולות גם בישראל אבל בפחות. כאשר הן יורדות בארה"ב, הן יורדות גם בישראל אבל פחות.
אם דוח המשרות אכן יצביע על עליה ראשונה במשרות, ניתן לצפות לעליה נוספת בתשואות.
למרות שאנחנו מאמינים שהכיוון הכללי של התשואות אכן צריך להיות כלפי מעלה, אנחנו לא שותפים לתחזיות האפוקליפטיות לגבי שוק האג"ח ב-2010. 
נראה לנו סביר יותר שגם במניות וגם באג"חים תתחלק השנה לשניים: המשך עליות במניות ובתשואות בראשית השנה, ורגיעה בשניהם בהמשכה.
בדיוק כפי שניתן היה לצפות מתחילתו של תהליך העלאת ריבית, העקומים משופעים יחסית אצלנו – פער של 3.30 בין המק"מ לאגרת לעשר שנים. 
אומנם שיפוע תלול אבל רק לפני חצי שנה השיפוע היה גבוה באחוז שלם. 
אנחנו מעריכים שהשיפוע הזה ימשיך ויירד במהלך השנה הקרובה בסדר גודל של 1-1.5% נוספים.
בארה"ב לעומת זאת, השיפוע נמצא היום בשיאו: פער של כמעט 4% בין העשר שנים לבין המק"מ. 
בשלושים השנים האחרונות הפער היה כל כך גדול רק שמונה פעמים. וגבוה מ-4% רק פעמיים. כל הפעמים הקודמות הסתיימו בירידת התשואות הארוכות ולא בעליית התשואות הקצרות.
סביר יותר בעינינו שהפעם זה יבוא מעליית התשואות בקצרים, אבל כאמור, אנחנו נוטים לחשוב שבטווח הקצר (חודשים ספורים) השוק מגלם קצת יותר מדי חדשות טובות.

צעדים להפחתת נזילות

כל הבנקים המרכזיים, לרבות בנק ישראל והפד, יידרשו ב-2010 וגם ב-2011 להיות יצירתיים בהמצאת דרכים לספיגת נזילות בדיוק כשם שהיו יצירתיים בהמצאת צעדים להזרמת נזילות ב-2008-2009.
הפד כבר עשה ניסוי כלים איזה שלוש פעמים עם מכשיר של repo הפוך, כדי לראות שהם יודעים איך לתפעל את זה טכנית. מדובר במכשיר בו הפד מקבל הלוואה מהבנקים (כלומר סופג מהם כסף), בתמורה לבטוחות שהוא נותן להם (אג"חים למיניהם) ומתחייב להשיב את ההלוואה במועד ידוע ועם ריבית ידועה. תקופות ההלוואה משתנות, בדיוק כמו שהן משתנות במכרזי נזילות רגילים, בהם הבנק המרכזי מזרים כסף. 
צעד נוסף שהפד שוקל להפעיל ועליו הוא מדווח בצורה מאוד שקופה, הוא ריבית על פיקדונות לטווחי זמן שונים שהבנקים יפקידו בפד. 
כל כסף שנכנס לפיקדונות הללו, הוא כסף שיוצא מההלוואות היומיות (שם נקבעת ריבית הפד).
 הרעיון כמו ב-repo ההפוך וכמו בכל תוכנית אחרת שתצא בשנה הקרובה, הוא שוב – להוציא נזילות מהשווקים. במקרה הזה, כסף שהבנקים יפקידו בבנק המרכזי, הוא כסף שהם לא ילוו אחד לשני = כסף שלא ימצא את דרכו להלוואות לציבור = כסף שלא ימצא את דרכו לשוק הסחורות = כסף שלא יעשה אינפלציה.עדיין אין צורך באף אחד מהצעדים הללו.
אין לראות בניסוי הכלים של הפד ובדיבורים על תוכניות מאין אלו, סימן לכך שהפד מתכוון להקדים את העלאת הריבית. 
אף אחד משני הצעדים הללו – לכשיופעל – לא מהווה תחליף להעלאת ריבית הפד. 
גם זה וגם העלאת הריבית מפחיתים את הנזילות – זו הרי המטרה; אבל שני הצעדים הללו עושים זאת מבלי להעלות את מחיר הכסף הבסיסי, שהוא ריבית הבנק המרכזי.
בנק ישראל בינתיים לא נזקק לצעדים יצירתיים, ופועל בצעד הפשוט של העלאת ריבית.
 ההבדל במיקוד נובע מהבדל במצבם של שני המשקים.
בארה"ב לא רוצים למהר עם העלאת הריבית, כי עוד לא בטוחים שהצרכן האמריקאי ובעלי המשכנתא יעמוד בכך.
הם רוצים לדעת שהם יכולים לספוג את הנזילות בצורות אחרות.
בישראל, הריבית פשוט לא מתאימה למצב המשק, צריך להעלות אותה לרמה סבירה (2.5% = ריבית ריאלית שאינה שלילית). ההתחכמויות עם צורות ספיגה נוספות יכולות לחכות קצת.

ורד.