שאלות ותשובות בנושא קרנות נאמנות

להשקעה בקרנות נאמנות יתרונות של נזילות ומגוון אפשרויות רחב של השקעה. עולם קרנות הנאמנות מציע פתרונות השקעה מסוגים שונים למשקיעים בעלי צרכים מגוונים ומאפשר השקעה בסכומים שונים.

מסמך המשמש להצעה של קרן נאמנות לציבור.
מכיל את המידע הנחוץ להחלטה האם לרכוש את יחידות ההשתתפות המוצעות.
התשקיף בנוי עפ"י קריטריונים הקבועים בחוק השקעות משותפות בנאמנות, ובהתאם לדרישות של רשות ניירות ערך.
בתשקיף מפורטים מדיניות ההשקעות בקרן, תיאור מנהל הקרן, תיאור ההשקעות שבוצעו בשנת הכספים שחלפה, העמלות ששולמו ועוד.
באתר האינטרנט של פסגות ניתן למצוא את כריכות תשקיפי כל קרנות הנאמנות המנוהלות ע"י פסגות.

קרנות נאמנות מחולקות למספר קטגוריות על פי פרמטרים שונים כמו אפיק ההשקעה, רמת סיכון ועוד. החלוקה לקטגוריות נועדה לאפשר למשקיעים התמצאות מהירה בעולם קרנות הנאמנות תוך התאמה לסגנון השקעה אישי.
פסגות מציע קרנות נאמנות במגוון קטגוריות - קטגוריות קרנות נאמנות.

אגד קרנות ישראלי יצור פיזור השקעות רחב באמצעות שימוש במספר קרנות וניהול דינאמי ללא אירועי מס ¹.
אגד קרנות מרכז את כל היתרונות בהשקעה בקרנות נאמנות בשילוב עם ניהול דינאמי של מנהל האגד המאפשר הקצאה של נכסים על פי בחירת מנהל האגד, כזו שלהערכתו עשויה לייצר תשואה עודפת על השקעה בקרן נאמנות בודדת.
אגד קרנות (Fund of Funds) הוא פתרון לניהול השקעה במספר קרנות נאמנות של מנהל קרנות (אגד ישראלי) או קרנות חוץ (אגד חוץ) בראייה כוללת.
למידע נוסף - אגד קרנות.
פסגות - מציע אגד חוץ ותיק קרנות נאמנות של המנהל.

קנייה ומכירה של יחידות השתתפות בקרנות נאמנות מתבצעת באמצעות יועצי השקעות המוסמכים לכך בבנקים ובבתי השקעות.
למידע נוסף - איך קונים ומוכרים קרנות נאמנות?

השקעה בקרן נאמנות כרוכה בתשלום דמי ניהול, דמי נאמנות, שיעור הוספה ותשלום עמלות למתווך הפיננסי.
דמי הניהול הם שכרו של מנהל הקרן ודמי הנאמנות הוא שכרו של הנאמן, והם מחושבים משווי נכסי הקרן לפי סכום ההשקעה היחסי בהתאם לשיעור הקבוע בתשקיף הקרן ומשולמים כל עוד מוחזקת ההשקעה.
שיעור ההוספה הוא תשלום המתווסף במועד הרכישה למחיר היחידה כעמלת רכישה של יחידות ההשתתפות.
תשלום עמלות למתווך הפיננסי הוא בגין עסקאות הנעשות בנכסי הקרן. הביטוי של עמלות אלו יוצר הפרש בין מחיר היחידה למחיר הפדיון. לעיתים מנהל הקרן סופג את עלויות אלו ואז מחיר היחידה יהיה שווה למחיר הפדיון (בהנחה שלא קיים בקרן שיעור הוספה).
בנוסף, קיים תשלום למפיץ, בדרך כלל בנק, עבור "שמירת" היחידות, שנקרא "דמי שמירה", שיעור הנקבע באופן תקופתי ע"י הבנק, המשולם מסכום ההשקעה.
באתר פסגות ניתן לקבל מידע עדכני אודות דמי ניהול של קרנות נאמנות.
מעת לעת מוצעות קרנות נאמנות במבצע ללא שיעור הוספה ועמלות - קרנות במבצע.

עולם קרנות הנאמנות מציע פתרונות לכל סוגי המשקיעים. ניתן לרכוש יחידות השתתפות בקרנות נאמנות בכל סכום (למעט בקרנות הקובעות מגבלת רכישה מינימאלית)

מדיניות ההשקעות של קרן נאמנות סוקרת את אפיקי ההשקעה בהן משקיעה הקרן ו/או רשאית להשקיע, ואת הקריטריונים לביצוע מדיניות ההשקעות - כמו מגבלות על הרכב יחסי, היקף השקעה באפיק מסוים ועוד.
פרטי מדיניות ההשקעות הן חלק מתשקיף הקרן.
באתר פסגות ניתן למצוא מידע על עיקרי מדיניות ההשקעות של כל קרנות הנאמנות המנוהלות ע"י פסגות.

קרן פטורה: קרן נאמנות אשר אינה משלמת מס ומשכך, ישלם המשקיע מס בעת פדיון היחידות. שיעור המס הנגבה הוא 25% מהרווח הריאלי, כלומר בהתחשב באינפלציה בתקופת האחזקה בקרן. 

קרן חייבת: קרן נאמנות אשר משלמת מס ומשכך, לא ישלם המשקיע מס בעת פדיון היחידות.

קרן נאמנות מאפשרת השקעה משותפת בניירות ערך והפקת רווחים מהחזקתם ומכל עסקה בהם. 
קרן הנאמנות מנוהלת על ידי מנהל הקרן, והיא פועלת על פי תשקיף בו מפורטת מדיניות ההשקעה. 
על מנת לנהל קרנות נאמנות יש לקבל את אישור רשות ני"ע, המפקחת על חברות קרנות הנאמנות בישראל.

חברה המפקחת על ניהול הקרן בהתאם להוראות חוק השקעות משותפות בנאמנות ומחזיקה בנכסי הקרן עבור בעלי היחידות.

כל קרן נאמנות מורכבת מיחידות השתתפות אשר מקנות לבעליהן זכות שווה בנכסי הקרן וברווחיה באופן יחסי למספר היחידות שרכשו. יחידות השתתפות מחושבות ע"י חלוקת מחיר הקנייה של נכסי הקרן  במחיר היחידה (לא כולל שיעור הוספה)

החוק נועד להסדיר את המסגרת החוקית לפעילות קרנות הנאמנות בישראל. במסגרת זו, החוק קובע, בין היתר, את דרכי הקמתן של קרנות נאמנות, הפצתן בציבור, ניהולן והמסחר בהן.

עמלה אותה משלם מנהל הקרן לגוף המפיץ את יחידות הקרן שלו – בנק או בית השקעות.
שיעור עמלת ההפצה תלוי בסוג הקרן. עמלת הפצה עבור קרנות שקליות עומדת על 0.25%, עמלת הפצה עבור קרנות מנייתיות מסתכמת ב- 0.8% ועמלת ההפצה עבור קרנות כספיות היא 0.125%. עמלת הפצה עבור שאר הקרנות הנה 0.4%.

מחיר הפדיון של יחידה יהיה שווה למחיר המכירה של נכסי הקרן לחלק למספר יחידותיה (בניכוי עמלות).

לפני רכישת יחידות בקרן נאמנות, כדאי להתייחס לכמה פרמטרים חשובים כמו סוג ההשקעה, רמת התנודתיות והסיכון וכן תקופת ההשקעה:
• אפיק השקעה ומדיניות השקעה - האם אתה מעוניין בהשקעה במניות, אגרות חוב, השקעה באפיק שקלי ועוד.
• סוג קרן הנאמנות- האם היא קרן ישראלית, חו"לית, קרן המשקיעה בעיקר באג"ח ממשלתי או קונצרני או קרן המשלבת בין אפיקי השקעה.
• רמת הסיכון – יש לבחון את רמת הסיכון בקרן ולהחליט האם הסיכון מתאים לאופי ההשקעה שלך. ניתן להתייחס לפרופיל החשיפה ולקיומו של סימן קריאה (!) על מנת להעריך את רמת הסיכון של הקרן.
• ביצועים – בדיקת תשואות הקרן לאורך השנים (אם לא מדובר בקרן חדשה).
• דמי ניהול ועמלות - מומלץ לבחון את היקף דמי הניהול והעמלות הנוספות שאתם צפויים לשלם.
• שיקולי מיסוי - על פי מעמד המס של הקרן (פטורה או חייבת).

ניתן להזמין יחידות בקרנות נאמנות או לפדות יחידות בכל יום בו מתקיים מסחר בבורסה לניירות ערך בתל אביב.
בקרנות נאמנות שעל פי מדיניות ההשקעות שלהן חשופות למזומנים במט"ח ולניירות ערך הנסחרים בחו"ל בשיעור הגבוה מ-10% לא ניתן להזמין יחידות או לפדות יחידות בימי ראשון, ובמועדים בהם אין מסחר בחו"ל.
השעות בהן ניתן להזמין יחידות או לפדות יחידות אינן אחידות בכל הקרנות והן מתפרסמות בתשקיף של כל קרן. על כל שינוי בשעות מפרסם מנהל הקרן דו"ח מיידי.

ניתן לתת הוראות לרכישה או לפדיון של קרן נאמנות ע"י העברת הוראות דרך יועץ ההשקעות או אתר האינטרנט של חבר הבורסה (בנק או בתי השקעות פרטיים) דרכו אתה סוחר.

מידע נוסף אודות חשיפה אפשרית בקרן לסיכון שאינו מתבטא בשני הפרמטרים של פרופיל החשיפה הינו סימון קרנות שעשויות להיות חשופות לאג"ח שאינן מדורגות בדירוג השקעה (איגרות חוב קונצרניות המדורגות בדירוג נמוך מ"דירוג השקעה" – BBB או דירוג מקביל לו, או שאינן מדורגות כלל) בשיעור העולה על החשיפה המרבית שלהן למניות כעולה מדרגת החשיפה של הקרן למניות. קרנות אלו נדרשו להוסיף לצד פרופיל החשיפה של הקרן, כחלק משמה, את הסימן "(!)".
אם בחר מנהל הקרן שלא להוסיף את הסימן (!) לשם קרן מסוימת בניהולו, המשמעות דומה להוספת התחייבות למדיניות ההשקעות של הקרן לפיה הקרן לא תיצור חשיפה לאג"ח שאינו מדורג בדירוג השקעה בשיעור העולה על שיעור החשיפה המרבי של הקרן למניות, כעולה מדרגת חשיפת הקרן למניות.

מנהל קרן נאמנות מחויב בדיווח על ביצועי הקרן ועל פעילות הקרן. הדיווח מתבצע במספר דרכים, בהן פרסום תשקיף מפורט, הודעה על שינויים והתפתחויות ועוד.
באתר פסגות ניתן למצוא מידע עדכני מפורט על כל אחת מקרנות הנאמנות של פסגות.

במסגרת הרפורמה בתחום סיווג קרנות הנאמנות שהובילה רשות ניירות ערך ונכנסה לתוקפה בדצמבר 2007, ניתן לבחון פרופיל סיכון דרך "פרופיל החשיפה" של הקרן. מדובר בצמד תוויים אשר מגדיר את מרחב החשיפה של הקרן למניות ולמט"ח.
המטרה היא להציג בפני ציבור המשקיעים מידע אודות ההרכב האפשרי של נכסי הקרן ועל התנודתיות האפשרית הצפויה בה.
מנהל קרן נדרש להגדיר במסגרת מדיניות ההשקעות של הקרן שבניהולו את שיעור החשיפה המרבי (בערך מוחלט) לכל
אחד משני סוגי נכסי הבסיס (מניות ומט"ח) לפי הסרגל הבא:



צירוף המידע אודות דרגת החשיפה המרבית לכל אחד מנכסי הבסיס (שני תווים – מימין קוד דרגת החשיפה המרבית למט"ח ומשמאל קוד דרגת החשיפה המרבית למניות) יוצר את פרופיל החשיפה של הקרן שהוא חלק בלתי נפרד מהקריטריונים לסיווג הקרן ומוטמע גם בשם הקרן.
פרופיל החשיפה, צפוי לשפר את השקיפות ולהפוך את הגילוי הנאות לאפקטיבי יותר.
בנוסף, ניתן למצוא מידע  נרחב אודות הקרנות הזמין לכלל הציבור (תשקיפים, דו"חות מיידיים, הרכב השקעות חודשי ועוד באתר המגנ"א www.magna.isa.gov.il ),

בנוסף, קרנות שעשויות להיות חשופות לאג"ח שאינן מדורגות בדירוג השקעה  (איגרות חוב קונצרניות המדורגות בדירוג נמוך מ"דירוג השקעה"  
BBB- (מינוס BBB) או דירוג מקביל לו, או שאינן מדורגות כלל) בשיעור העולה על החשיפה המרבית שלהן למניות כעולה מדרגת החשיפה של הקרן למניות, קרנות אלו נדרשו להוסיף לצד פרופיל החשיפה של הקרן, כחלק משמה, את הסימן "(!)".
אם בחר מנהל קרן שלא להוסיף את הסימן (!) לשם קרן מסוימת שבניהולו, המשמעות דומה להוספת התחייבות למדיניות ההשקעות של הקרן לפיה הקרן לא תיצור חשיפה לאג"ח שאינן מדורגות בדירוג השקעה בשיעור העולה על שיעור החשיפה המרבי של הקרן למניות, כעולה מדרגת חשיפת הקרן למניות.
קרנות לפי רמת סיכון

קרן נאמנות משקיעה או רשאית להשקיע באפיקי השקעה שונים המפורטים בתשקיף הקרן, בהתאם למדיניות השקעות הנקבעת במסגרת תשקיף הקרן. ניתן למצוא מידע  נרחב אודות הקרנות הזמין לכלל הציבור (תשקיפים, דו"חות מיידיים, הרכב השקעות חודשי ועוד) באמצעות אתר המגנ"א ( www.magna.isa.gov.il ).
מנהל הקרן יכול לשנות את הרכב הנכסים במסגרת מדיניות ההשקעות של הקרן או לשנות את מדיניות השקעות הקרן ע" דיווח לרשות ולציבור, כך שהרכב הנכסים של הקרן עשוי להשתנות מעת לעת.
באתר פסגות ניתן למצוא מידע עדכני על הרכב הנכסים של כל קרנות הנאמנות של פסגות² .

קרן נאמנות המתמחה במדד מסוים (שאינה קרן עוקבת) יכולה להשקיע רק בחלקה בכל מרכיבי המדד ובנוסף גם באפיקים אחרים. קרנות נאמנות אשר עוקבות אחרי מדדים הן קרנות שבמדיניות ההשקעות שלהן נקבע כי ייעודן הוא השגת תוצאות הדומות ככל הניתן לשיעורי השינוי בנכס הייחוס שלהן.

תעודת סל המתמחה במדד מסוים משקיעה בכל מרכיבי המדד לפי ערכם היחסי במדד. קרן נאמנות נסחרת לפי שערה (הנקבע עפ"י שיערוך נכסיה) בסוף יום המסחר, ואילו תעודות סל נסחרות לאורך כל יום המסחר ושעריהן משתנים בדומה לשערי מניות.
קרן נאמנות היא מכשיר השקעה הכפוף לחוק ההשקעות המשותפות בנאמנות.

מהי קרן נאמנות | מהי תעודת סל  | משפחת קרנות עוקבות

אפשרות ליהנות ממגן מס קיימת בעת פדיון היחידות לאחר פרסום מדד גבוה ביחס למדד במועד רכישת היחידות. בקרן נאמנות פטורה ממס בעת פדיון יחידות הקרן ישלם המשקיע 25% מס על הרווח הריאלי בשונה מפיקדונות, מק”מ, שחר וממשל משתנה בהם המס הוא נומינלי ובשיעור של 15% (עבור משקיע יחיד).

מדד שארפ נותן אינדיקציה לרמת הסיכון בקרן. המדד מחשב את התשואה ליחידת סיכון, כאשר הסיכון נמדד ע"י סטיית התקן. המדד מחושב ע"י חלוקת התשואה שמעל הריבית חסרת הסיכון בסטיית התקן של הקרן.
ככל שערכו של מדד השארפ גבוה יותר, תיחשב הקרן לבעלת רמת סיכון נמוכה יחסית בהשוואה לקרנות בקטגוריה.

תיק תוחלת תשואה חיובית מפוזר בין אפיקים שהשקעה בהם לתקופה מספיק ארוכה תניב בסבירות גבוהה תשואה חיובית.
המטרה המרכזית של תיק תוחלת תשואה חיובית היא הפחתת התנודתיות בשוק יורד ותנודתי, וזאת בשל הקורולציה הנמוכה ואף ההפוכה בין האפיקים.
הפחתת התנודתיות מסייעת למשקיעים, להערכתנו, להתמיד בהשקעה לאורך זמן  ולאפשר להם לקצור רווחים בהשקעותיהם גם בשוק יורד ותנודתי.

בשנת 2008 הושקו בישראל לראשונה הקרנות הכספיות. אלו הן קרנות סולידיות יחסית שייעודן הוא להוות תחליף לפיקדונות ולהשקעות של עד 90 יום. בישראל, הקרנות הכספיות גייסו בתקופה קצרה מיליארדי שקלים. הקרנות הכספיות נחשבות לאפיק סולידי יחסית.
תעשיית הקרנות הכספיות המקבילה בארצות הברית, שמכונה Money Market Funds, הוקמה לפני יותר מ־35 שנה, ומונה כיום יותר מ־2,000 קרנות. קרנות אלו מנהלות נכסים בשווי כולל של כ־3.1 טריליון דולר, כאשר במהלך העשור האחרון גדל היקף הנכסים המנוהל בקרנות הכספיות בארצות הברית פי שלושה.
היתרון בהשקעה בקרן כספית על פני השקעה במק"מ ובפק"מ הוא דחיית תשלום מס. בפיקדון מנוכה מס במקור בכל מועד חידוש, ובמק"מ בתאריך הפדיון.
לעומת זאת, בקרן המסווגת כפטורה ממס, המס מוטל רק כאשר המשקיע מוכר את יחידותיו בקרן. במקרה זה הוא ישלם מס ריאלי בשיעור של 25%, בהתחשב אינפלציה, זאת בניגוד למס נומינלי המשולם על פיקדון בנקאי או מק"מ בשיעור של 15%. כמו כן, קרן כספית מאפשרת קיזוז רווחי הון מול הפסדי הון מני"ע אחרים, בניגוד לפיקדון בנקאי, אשר אינו מאפשר זאת, מאחר שאינו מוגדר ני"ע.

קרן מחקה הינה קרן שעל פי מדיניות ההשקעות שלה ייעודה הוא השגת תוצאות הדומות ככל הניתן לשיעורי השינוי בנכס הייחוס שלה (כלומר, המדד אחריו היא עוקבת). על פי הגדרתה, אין לראות בכך התחייבות של מנהל הקרן להשגת תשואות המדד הרלוונטי או תשואה כלשהי.
כל הזכויות הנובעות מהנכסים המוחזקים בקרנות, ורווחים שנוצרים בקרן כתוצאה מפעילות הנובעת מהמסחר השוטף, כמו דיבידנדים, נצברים אל תוך נכסי הקרן ושייכים במלואם לבעלי היחידות. קרנות מחקות מבוססות על המודל האמריקאי (ETF), תוך התאמות לשוק ההון הישראלי.